אז יש לי סטרס לאחרונה.
הרבה.
קשור גם למעבר שמתקרב בצעדי ענק ואני לא מרגישה מוכנה אליו,
וגם לחסך ולרצון להיות במקום הזה, ששכחתי כבר מה הוא .
מקום לא רק מזוכיסטי (בקטנה 😉 ) מקום סאבמיטיבי, אבל לא מתוך אובדן אישיות ותלותיות אלא מתוך חום ועוצמה.
בקיצור, לאחרונה קצת קשה לי.
משהו באויר דליל.
אז כשדליל צריך להסמיך.
להכניס קצת אירועים ממלאי נפש.
להתעצם. ולהתרומם. אם לא מלמטה, אז מלמעלה.
אז קראתי לו.
וקראתי לה.
וקרעתי להם :).
זה נשמע בנאלי כזה, לשלוט על שתיים? נכון?
וואלה, תקשיבו לי, אל תקשיבו לאף אחד- זו פאקינג עבודה קשה. :)
צריך לשים לב לניואנסים ולא להזניח אף אחד.
לדאוג למשל, לא להצליף בתחת אחד זמן רב מדי, פן התחת של השני לא יתקרר.
לדאוג שהיא תמצוץ והוא יכיל כאב.
לזכור שהיא מסוגלת לשוט הגומי, אבל הוא עדין לא. זה מבלבל כל כך שיש שני ישבנים חשופים מול הפרצוף :)
ובגלל שאני קצת מבינה בכאב, אז ההבנה שנוכחות שלה תגרום לו למאמץ, מתבטאת בשימוש לראשונה בקיין.
אהבת את הקיין, חומד?
אבל מה עושים איתה? דילמה.
עבודה קשה. קשה....
מזל שיש חבל, שקושר את העורף שלה על הזין שלו.
ובעת הצלפה, הוא נע קדימה, והיא מזויינת קצת בפה.
רק המחשבה הזו מחייכת אותי שוב.
דעו לכם שעייפתי כבר משלישיות.
זה כבר פחות מלהיב אותי כפעם.
אז אני יוצרת לעצמי את ההנאה הסאדיסטית שלי.
אני מושיבה אותה עליו.
ומזיינת אותה בתחת.
והיא? הזונה הקטנה? מייללת ורוצה עוד.
זו פאקינג עבודה קשה לסשן שניים. ועוד שיהיה להם פורקן.
דעו לכם, היא מעולם לא גמרה אצלי.
אבל את הגמירה הזו היא הרויחה ביושר.
וואלה זה קשה לסשן שניים.
מזל שהיה סושי לתת לי כח . :)
בנימה קצת פחות מבודחת-
היה סשן מדליק מדליק מדליק.
תודה רבה לך, את שסתמת קצת את הפה ונתת לי להוביל, ולתת דרור לשגעונות שלי.
תודה רבה לך, שאתה מותח את הגבולות שלך מולי כל פעם עוד קצת, שאתה סומך ושאתה מסור.
אני מעריכה.
❤
