יומן מסע

אני לא יפה.

אני לא כוסית על.

קימורי גופי אינם תואמים דוגמנית צמרת ואינם יפים למראה ומעוררי תאווה.

אני לא רזה ועורי לא מתוח.

שדי אינם זקורים כשדי בת 20.

יש לי כבר כמה קמטי צחוק סביב הפה, ופסים דקים של קמטים על מצחי.

עיני אינן בצורת שקד.

התחת גדול למדי.

אין לי מתניים צרות, ואין לי בטן שטוחה.

הצוואר שלי קצר מדי, גם המצח.

האף גדול מדי.

ואני נמוכה.

שיערי דליל ומקורזל.

ריח גופי כבר לא מתקתק כפעם.

אין בי חן.

על אף המאזו המטורף המשתקף מהפוסט הזה,

אני לא מאוד מזוכסיטית פיסית ואין בי יכולות אקסטרווגנטיות לתת לך.

הכוס שלי רגיש, ופטמותי נסדקות בקלות.

וגם בלוטת האמון שחוקה.

פעם הייתי אומרת שיש בי אבקת קסם.

היום אני יודעת שהיא פגת תוקף.

אין לי הרבה לתת.

אז בבקשה אל תשחק איתי.

כי יש בי תמימות עדין, שלא נפגמה למרות הכל,

ויש בי כמיהה לאמת ולמהות ולעומק.

ויש בי כח רצון והתמדה ותקווה.

ומה שיש בי ,

כל מה שיש בי–

אתן.