הבלוג של Dopamine DA - גבעת הקפיטול

פינוק

לפני שנתיים. 12 ביוני 2021 בשעה 22:26

זה בשבילך...תאכלי כלבה טובה..🐩

1

על קולינריה ובדס"מ

לפני 3 שנים. 22 בספטמבר 2020 בשעה 20:50

מערכת יחסים בד"סמית היא כמו תבשיל קארי - חיבור מדויק של תבלינים שיוצרים עונג בלתי רגיל יחד עם חריפות שלעתים מעודנת ולעיתים משתלטת וככל שהיא כזו רוצים ממנה עוד ועוד.

אולם די בתבלין אחד שטעמו או מרקמו פגום כדי להעיב על טעמו של כל התבשיל.

Bon Appetit 👨‍🍳🏌️‍♂️

2

Art of the blue

לפני 3 שנים. 11 בספטמבר 2020 בשעה 10:56

0

כלים שלובים

לפני 3 שנים. 9 בספטמבר 2020 בשעה 0:54

כמה טוב שבאת הביתה....

0

קולינריה ואומנות

לפני 3 שנים. 8 בספטמבר 2020 בשעה 1:22

מחפש נשלטת מתנדבת לארוחת שולטים במסגרת ארוע השקה למועדון חברים מצומצם ואיכותי.

עם קינוח בהפתעה..

להגשת מועמדות נא לפנות בפרטי.

Bon Appetit

0

Its all about the way you see it

לפני 3 שנים. 8 בספטמבר 2020 בשעה 0:40

מרגש..

0

אמצע הלילה, המעלית נעצרת בקומה הרביעית דלתות המעלית נפתחות אני מסיר את נייר הדבק שסוגר את פיה ומשחרר את ידיה הקשורות , היא אוספת את החצאית, את שאר הבגדים ואת נעלי העקב הגבוהות אשר היו פזורים על הריצפה בקושי צועדת כתוצאה ממה שעברה בכל זמן המעלית בעודה מדדה לעבר דלת דירתה אני לוחש לה לילה טוב כלבה , היא מפנה את מבטה וחיוך גדול מאיר את פניה תודה אדוני.

דלתות המעלית נסגרות ואיתן נסגר מעגל.

3 שבועות קודם לכן..

היו גרושין לא פשוטים, אחרי 12 שנים ביחד עם 2 ילדים מתבגרים לא פשוט לנהל מערכת גרושין, פעמיים בשבוע וכל שבת שניה זו ההקצאה שיש לי ועם התפקיד הבכיר בצבא היה מאתגר עד כמעט בלתי אפשרי לעמוד בזה וכך באחד הימים שאני בדרכי לאסוף את הילדים לבילוי משותף הטלפון מצלצל ומהצד השני... נו מתי אתה מגיע? "בת זונה" אני ממלמל לעצמי.. 10 דקות מגיע שיהיו מוכנים.

מגיע, מחנה נכנס לבניין ולמעלית ולוחץ על קומה 4 דלתות המעלית נסגרות אך שניה לפני הן שוב נפתחות, אל המעלית ניכנסת אישה גבוהה, יפיפיה הלובשת שמלה אדומה עם ריח גוף משכר וליפסטיק תואם "שלום וסליחה על העיכוב", הכל בסדר" השבתי לאיזה קומה שאלתי? 4 בבקשה.. הדלתות נסגרו והמעלית החלה לטפס.

אתה הגרוש של דנה נכון?

נכון עניתי ומי את?"

נעים מאוד להכיר שמי עדי ואני השכנה הצמודה לדנה ואנחנו גם חברות מאוד טובות, יש לך ילדים מקסימים"

" נעים מאוד גם לי ותודה על המחמאה" עניתי.

עם חיוך ומבט חודר ובו בזמן מיליון מחשבות שונות שרצות מקצה לקצה וכמו פאזל בדס"מי מתחברים למחשבה אחת זדונית שהולכת ומתגבשת.

המעלית נעצרת, הדלתות נפתחות ובזה אחר זו יוצאים ממנה לעבר הדירה, בעודי מתקרב אל הדלת של גרושתי אני מבחין בשלט קטן על הדלת של עדי , כאן גרים בכיף עדי ליאת והילה.. בום הפאזל הפך לתמונה.

"נתראה".

" בשמחה רבה" היא השיבה.

המשך יבוא...