בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מסעותיי בארץ הפלאות

לפני שנתיים. 30 באוקטובר 2021 בשעה 9:02

בבלוג שלי מהי שליטה, ומהו שולט ראוי. אלו רק התובנות שלי, המחשבות שלי והמסע שלי.

 

בימים האחרונים הכרתי מישהו שהוא ההפך הגמור מהשולט שהיה לי לפני. דואג לי, מעצים אותי, מפנק אותי, קורא לי ילדה טובה, גאה בי.

זה כיף שמישהו מתייחס אלייך ככה ולא אומר לך כמה למעשה את לא מעניינת אותו וגורם לך להרגיש שהוא רק משתמש בך מינית. 

 

לפני שנתיים. 29 באוקטובר 2021 בשעה 21:51

יש אנשים שחושבים שהם שולטים, בעצם הם סאדיסטים שאוהבים להתעלל וזה שני דברים שונים.

כשאתה שולט יש לך אחראיות כלפי המצב הנפשי של הנשלטת, לדאוג לה, לטפח אותה.. ולא להוריד אותה למטה ולרסק לחתיכות.

לא הופך אותך שולט שאתה אוהב לחנוק ולהצליף בנשים עם שוט. שליטה לא לוקחים דרך מניפולציות. שליטה מעניקים לאחד שבאמת מגיע.

 

לפני שנתיים. 26 באוקטובר 2021 בשעה 22:15

כמה מעט אני מבינה בעולם הבדסמ וכמה עוד המון יש לי ללמוד עלייו.

מה שכן ניתן לציין שאני הרבה פחות בורה מאז שנכנסתי לעולם הזה, אז לפני 5 שנים בגיל 21.. ובמכל קשר אני לומדת, על עצמי, רק חבל שזה מותיר צלקות.

סוף סוף שיחרתתי ממנו סופית ואני מבינה כמה שזה היה רעיל והזיק לי לנשמה. כמה שקשר בדסמי בריא לא אמור להראות ככה. אני סוף סוף חופשייה ממנו.

לפני שנתיים. 24 באוקטובר 2021 בשעה 13:57

לפני שנתיים. 24 באוקטובר 2021 בשעה 13:51

נמאס לי מהריקנות

לחפש את מה שימלא אותי כל יום מחדש

החלל הריק שבתוכי שרק גדל וגדל

לא משנה אם אני מנסה למלא אותו בעשייה חיובית, בסקס, בסמים

החלל הריק נותר

לא משנה כמה שאני מטיילת ויוצרת חוויות, עובדת, יוצאת לבילויים

לעיתים רחוקות המוח ריק, יש שקט, אפשר לנוח

אני יודעת שיש לזה מחיר, השקט לא נותר, הנפילה תמיד תבוא

השיגרה תחזור, ואני אשאר רק עם עצמי והמחשבות שלי

הזמן תמיד רק או מהר מדיי או איטי מדיי, אף פעם לא בקצב המתאים

אני מתגעגעת לסשנים שלנו, אבל אתה לא רוצה אותי

מונוגמי רגשי אתה קורא לעצמך ולי יש בן זוג

שמספק הרבה חללים בתוכי, אבל לא את כולם

אתה היית שם לספק אחרים, אבל הפסקת

התמכרתי והפסקת לרצות לזיין אותי, או להתאמץ

ומכל מפגש הריקנות רק עלתה, והמוח היה ריק רק שחנקת אותי

לפחות את המעט הזה עשית, לא כולם יודעים לחנוק כמוך

אבל אני לא יכולה להפגש איתך רק בשביל שמישהו יחנוק אותי

איפה היחס? איפה הקירבה? אאתה לא רוצה לתת לי שום דבר ובו זמנית לא משחרר אותי

ואני כמו סתומה, עדיין לא שיחררתי אותך מהראש שלי

למרות שאין לך שום דבר יותר לתת לי.

לפני שנתיים. 22 באוקטובר 2021 בשעה 14:04

הרבה זמן לא הרגשתי פחד כזה

זה לא התקף, אבל הבטן שלי מתהפכת

אני לא יכולה שתיהיה האדון שלי, אבל רוצה את זה

הכל מורכב מדיי

שליטה היא לא משחק

למרות ששנינו רק משחקים

אני זקוקה לך

ואתה לא במצב לתת לי את מה שאני זקוקה לו

וכמה שניסיתי למצוא לך תחליף

אני רק מחפשת אותך באחרים

אני רק יכולה לקוות שזה יעשה יותר קל בהדרגה

החיים שלי כאוס גמור

שאתה נכנסת לתמונה זה נתן לי כוח, התרגשות, מאניה

אחרי המאניה, תמיד באה הדעיכה

למה אתה ממשיך לכתוב לי בכלל?

מה יכול בכלל להתקיים ביננו?

ואתה אפילו לא פנוי רגשית כרגע שננהל שיחה נורמלית, ואני רק אוכלת את עצמי מבפנים. בזמן שאתה עסוק הדברים אחרים. שם אותי על אש קטנה. 

אולי יותר פשוט, לחתוך את זה, בדיוק כמו שרציתי, אבל קיבלתי רגליים קרות. שבוע בלעדייך והמוח שלי כבר לא מתפקד. אפילו לא יכולה להודות בפנייך כמה אני זקוקה לך. איך היית מגיב לזה? כנראה שזה עושה לך טוב לאגו, שאני שם מחכה "על ארבע", בזמן שאתה לוקח את זה באיזי. רוצה להיות שולט, אבל לא באמת נמצא כאן. אתה אומר שאנחנו בתהליך, אני לא מרגישה שאנחנו מתקדמים בכלל בתהליך הזה. שנינו רוצים, אבל לא באמת.

אני צריכה ללמוד להיות חזקה לבד. למה אני כ"כ זקוקה לשליטה הזאת? ספיציפית מימך, לא מאף אחד אחר. כבר שכחתי כמה אני זקוקה לזה. לסדר, להגיון, לציות. אבל עד כמה אני באמת מסוגלת להיות נשלטת? לכן לא סימנתי כאן בכלוב שאני נשלטת. אני לא. אני אחרת. משהו לא לגמרי ברור.

לפני שנתיים. 22 באוקטובר 2021 בשעה 13:05

סשן טוב עם נירות

היום טאבו, נראה מה מצפה לי בערב הזה :)

לפני שנתיים. 21 באוקטובר 2021 בשעה 17:02

חרמנית ומה לעשות שאני כ"כ וברננית וקשה. אני יכולה לכתוב רשימה ארוכה של מה שלא עושה לי את זה, וכ"כ מעט ממה שכן...

חבל שהזיון הקבוע כבר לא הולך. מה כבר ביקשתי? זיון קבוע ונורמלי?  בינתיים הולכת לשתות בירה ולעשות ביד...  

 

לפני שנתיים. 19 באוקטובר 2021 בשעה 17:24

לפני שנתיים. 17 באוקטובר 2021 בשעה 20:31