לפני 7 שנים. 28 בספטמבר 2017 בשעה 9:37
רגע מכונן ומרגיע היה לי אתמול
כשהגעתי לתובנה שכל מה שאני רוצה,
כל מה שאני כמהה אליו,
זה
חום.
נוכחות.
כמיהה.
מישהו שיחזיק אותי.
גם אם אני יודעת שזה רגעי,
גם אם אני יודעת שזה יכאב לי מלא מלא אחרי,
כשארגיש את החסר.
אחרי ההרגשה הזאת אני רודפת,
הריגוש של האסור, השבור מוסיף לרגע,
אבל לא אחרי זה אני רודפת.
קצת חום.
זה הכל.
