פסקה מתוך הספר שאני כותבת עכשיו:
חלק מהפרטים אמיתיים וחלק מהדמיון הפרוע, היצירתי והייצרי שלי.
תקשיבי שירלי... (יש ניצחתי, ידעתי שהוא יתחיל לדבר לפני שאגיע למספר 1), החיוך שלי מתרחב עוד יותר וגם אלי מחייך אלי.
"קבלתי משימה כיפית מעבר לים".
"נו, מה הפעם? ביזנס או פלז'ר? באירופה או בדרום אמריקה? עסקים נקיים או עסקים מלוכלכים"? שאלתי אותו.
"יש איזה בחור שגנב 17,000,000 אירו מתאגיד גדול בהונגריה, תיחמן אותם, גנב אותם וברח עם הכסף לאפריקה, חשב ששם לא ימצאו אותו, חי כמו מלך וחושב שהוא על גג העולם.
בקשו ממני למצוא אותו באפריקה, יודעים בדיוק איפה הוא נמצא, לעקוב אחריו ולשכנע אותו בעדינות לבוא חזרה להונגריה עם הכסף".
"למה שהוא יסכים לבוא איתך"? שאלתי את אלי
"כי אני מביא איתי את דני".
דני או בשמו המלא "דניאל" הוא גבר, גבר.
בן 50 פלוס, לסת מרובעת של אדם עצבני, עצמות לחיים גבוהות, שפתיים עבות מאוד, זרועות וכתפיים ענקיות עם עוצמה אדירה, שרירים אימתניים ברגליים.
מוח חריף ביותר, סבלנות אפס לבולשיט של אנשים.
עיניים מפחידות שמצמיתות כל אחד מרוב פחד.
קשוח מאוד.
לא כדאי להיתקל בו בסמטה חשוכה בלילה.
ממעט לדבר, מסתורי, קילר לא קטן בכלל.
ויש לו חבילה ענקית בין הרגליים, מעדיפה לא לחשוב על זה יותר מדי.
לובש מכנסיים הדוקים שמתלבשים לו על החבילה וכשאני חושבת על גודל החבילה כשהוא לא ערני מינית, אני משתדלת לא לדמיין מה קורה כשעומד לו.
נראה לי שהוא לא מצליח להיכנס למטוס כשהדבר הזה עומד.
הוא צריך הרקולס או טופולוב כדי להצליח להיכנס למטוס וגם זה עם מנוף ובלי מושבים לנוסעים.
כדי לא להפריע לכבודה האדירה שמונחת בין רגליו השריריות.
לא פגשתי את דני מעולם, רק שמעתי על מעלליו מאלי ידידי שהראה לי בגאווה תמונה של "הרוצח".
אין לי ספק שדני כבר ישכנע אותו לבוא. אגרוף אחד או שניים ממנו ישלחו אותו לאשפוז, או לאירופה בלי כרטיס טיסה. אם הוא רוצה להישאר חי כדאי לו מאוד להצטרף אליהם בטוב.
"תשמע אלי. יש לי רעיון. למה שלא אצטרף אליכם? אני יכולה להיות נערת פיתוי נהדרת. אני אדאג לפתות את הבחור. בטח באפריקה אין הרבה בחורות לבנות והוא בטח ישמח לדבר עם אשה איכותית כמוני". אמרתי.
"תקשיבי ילדונת", אמר אלי בקול סמכותי. "זה לא בשבילך, את עדינה מדי בשביל עבריין בסדר גודל כזה, הוא לא פראייר. הוא חשדן כי הוא יודע שמחפשים אותו, הוא נבלה לא קטנה בכלל, אין לו שום בעיה לעשות לך משהו אם יחשוד בך ואני לא יכול לקחת את זה על המצפון שלי, אני יותר מדי אכפתי לגבייך".
התרעמתי. "אני ממש לא ילדה קטנה, מה יכול להיות? אתה תמיד תהיה בטווח עין, תשמור עלי וגם על דני אני סומכת באלף אחוזים. תן לי לעשות לכם את העבודה יותר קלה. אני אשה עדינה, קלאסית, הסיכוי שהוא יחשוד בי קטן מאוד וחוץ מזה כשגבר חרמן הוא לא יותר מדי חשדן".
"אל תהיי בטוחה, יש לו חושים חדים מאוד, הוא כל הזמן במנוסה" אלי התעקש.
"אבל דווקא בגלל התמימות שלי הוא לא יחשוד בי" התבוננתי באלי במבט מתחנן.
"ומה יהיה בחדר בבית המלון? תפתי אותו, תגיעו לחדר ו....."? שאל.
"נשים מצלמות בחדר וכך תהיו בשליטה מלאה על מה שקורה, אתם תהיו בחדר לבד ותראו כל תנועה שלי, כשאתן לכם סימן תיכנסו לחדר ותניחו עליו ידיים".
הסגנון מסקרן?
הפנטזיות האירוטיות שאני מרשה לעצמי לכתוב בגיל 40 פלוס מגרות את הדמיון?
אם כן נא להיכנס לקישור מתחת, לגלול עד למטה, להקליד מייל עדכני (לא כזה שנותנים לספאם) ומבטיחה לשלוח עדכונים על כתיבת הספר האירוטי, חומרים ייחודיים, התלבטויות מאחורי הקלעים וחומרים סודיים שאני מגלה רק למי שנרשם...
http://tzila.ravpage.co.il/shirlyfantasy