שוב ושוב אני מגלה לאחרונה את היתרונות בשילוב האלכוהול והספונטניות. עוד התלבטתי אם ואיך ואולי ולמה בעצם. אבל הוא היה באיזור, כזו הזדמנות, והוא באמת הראה נכונות ורצון וחיוך. אני אוהבת חיוכים. אנרגיות טובות מעלות בי יחס זהה. אני אוהבת להיות בפינה הזו. והוא הגיע, הביא לי שוקולד כייפי שהתחשק לי, חייך אותי, דיבר איתי ואז.. אז הטלפון צילצל.
שולט של מישהי שפנתה אליי פה בכלוב היה על הקו. הבחורה במקור נראתה לי כפוטנציאל חווייתי נשי. מזמן לא חוויתי נשים. ושקלתי את העניין אבל ברגע שהוא התחבר לי משהו בו משך לי יותר את תשומת הלב. שונאת לדבר בטלפון אבל הייתי חצי שיכורה והגברבר ליטף לי את הגוף מתחת לחלוק. אז עניתי לטלפון.
מצאתי עצמי מנהלת שיחה עם השולט שלה. הוא על הקו מחד, ואצבעות שחודרות לי לתוך הכוס מאידך. לא התכוונתי אפילו להתנגד. מצאתי עצמי נאנחת לו לטלפון. הסברתי לו שיש לי אצבעות בתוך הכוס אז אני לא ממש מרוכזת בו. לא זוכרת כבר מה אמרתי לו ועל מה דיברתי. מזל שבאיזה שלב הודיע שידבר איתי אחכ. כי האצבעות הפכו ללשון, והלשון עברה בכל החורים- כמו שאני אוהבת. וזה ככ הטריף אותי.. לא יכולתי ולא רציתי להתנגד או לעצור. אצבע חדרה לי לישבן ועשתה בי שפטים, לשון ליקקה את כולי וניסתה לחדור לעומקי. אז שלחתי יד אל בין רגליי ואוננתי מולו.. התמוססתי בין ידיו. אורגזמה אחת אחרי השנייה התפזרו לאוויר החדר. וכל פעם שגמרתי הפה שלו התמקם לי על הכוס מלקק הכל, במסירות אין קץ. כבר שכחתי כמה זו תחושה ממכרת..
הוא נותר במכנסיו לאורך כל הביקור הזה. הלשון שלו ביצעה בי עינוגים עילאיים. הוא ביקש רשות ולכשאישרתי השאיר לי סימן כחלחל על השד הימני. מרגישה כולי מסומנת. בירכיים מגבר אחד, בציצי מגבר אחר. וזה רק מדליק אותי יותר. הגברים השונים שמסמנים אותי. לא יודעת אפילו להסביר מה בזה מייחם אותי. הרעיון הזה של לבחור את אלה שיסמנו אותי. להיות מסומנת מתחת לכל הבגדים האלה.. ללכת מחר לעבודה ולדעת שלא משנה מה הבוס המעצבן שלי יגיד או יעשה, אני חווה את החיים כמו שהוא בחיים לא ידע או יבין. כולם על הזין שלי.
בטלפון השולט ההוא עוד אמר לי שמקריאה בבלוג שלי הוא מזהה כמה שאני שולטת מלמטה. זה לא מדוייק. לפעמים השולטת יוצאת לחופשי, לא שולטת בה, היא יוצאת ברגע שהיא מרגישה שמנסים לאלף אותה וישר מורדת. אתה לא תאלף אותי אם אני לא ארשה לך. אתה לא תכניע אותי עד שאני אתמסר. לפעמים היא חזקה מכולם. ולפעמים היא אוהבת להתמסר ולתת ליד גדולה וחזקה להצליף בישבן. תמשיך.. עוד.. אז הוא הצליף עם ידו שוב ושוב ואני ביקשתי עוד. עוד. עוד. הלשון שחקרה בי, והאצבעות שחפרו בי.. האורגזמות שהמשיכו לצאת בכזו קלות. איש לא היה בראשי באותם רגעים. רק אני והעונג שלי. ואני ככ אוהבת את התחושות האלה, הפינוקים, התענוגות.
לאחרונה חוקרת בעצמי יותר ויותר את הספונטניות הזו והתענוגות שמגיעות בעקבותיה. לא עם כל אחד, לא כל הזמן, לא תמיד.. אבל כשזה בא.. זה ככ מוכיח עצמו.. למה לא שבעה? לא יודעת. לא שובעת. כל אחת מהאורגזמות, כל אחד מהשוטים של הוודקה - הכל מתאחד לעיסה אחת של עונג צרוף. ואני? אני נכנעת לדמות המיוחדת, המיוחמת שבוקעת מתוכי, ורק מחכה לעוד, מצפה לעוד, רעבה לעוד.. אל תרד עדיין על ארבע, תהיה גברי וגדול וחזק ותתפנק איתי... ככה בדיוק רוצה אותך. עוד, בבקשה..............
