הבפנוכו השלים עם מה שאני צריכה לעשות.
זה לעצמי. לטובתי. אני אעשה את מה שצריכה לעשות לטובתי.
לא כדי לשרוד - אלא כדי לחיות!
כשאת מוצאת עצמך בפינה, הקירות מרגישים כאילו סוגרים עליך, ובפניך רק שתי אפשרויות.
תזכרי שאת זו שצריכה לנצח. הדרך שלך היא הדרך שצריכה להכתיב את חייך ולא דרכו של אף גבר בעולם כולו.
שילך ויזיין את כולן. שיהנה ויטרוף את החיים והעולם שסביבנו.
שיהנה מכל אשר יש ליקום להציע לו. שיכבוש כל פיסגה ושיאהב.
שתמיד ימשיך לאהוב. גם אם בדרכו.
רוצה עבורו את הטוב שבטוב. אבל עכשיו צריכה לשים את עצמי מקדימה.
אם אני רוצה גבר משל עצמי, להרגיש נעטפת על ידו, שלמה, מלאת השראה...
אז אני צריכה לחשב מסלול מחדש.
אני מבטיחה לך שתצאי מחוזקת מהר מאוד.
אני מבטיחה לך שיהיה לך טוב יותר.
שלא יכאב ותחזרי לחייך.
רק בבקשה, קחי אוויר.. נשימה עמוקה ילדונת, וצאי לדרך חדשה..
אז נכון.. מזמן לא אמרתי לך, גם לא מול המראה, אבל חשוב שתזכרי.. אני כן אוהבת אותך.
למרות כל קפל ולמרות כל צלקת או שערה לבנה.
אני אוהבת אותך גם כשאת רעה ועוקצנית וגם כשאת טובה או זנותית..
תמיד ולעולם.. את הראשונה שלך. אז תלחמי על עצמך לפני כל אחד אחר.
את תראי, העצב מהר יעלם מליבך..
השמש החמה והאהובה תשוב לזרוח, החום ישוב לעטוף את העור..
הכל יסתדר.. הכאב בסוף יפסק..
