לפני 6 שנים. 28 בפברואר 2018 בשעה 20:04
לא מרגישה שייכת. לא לפה. לא לשום מקום. לא לאף אדם. לא במציאות ולא בדמיון. רק חלל עמוק וריק.
כל אחד מהם ירד למפגש אחד בעשרה ימים במקרה הטוב. בודד לי.
כל יום בפני עצמו. משאלות לב מתאדות. מסכות על הפנים ועל השפתיים. הכל הבל הבלים.
בסופו של יום חסר החום והמגע. כל יום נהיה קצת יותר קר. זה לא נעים לי.
הוא ביקש אופטימיות.. יהיה בסדר. הנה :)