תובנות מתפתחות.
חברה מהעבודה, עם הנומרולוגיה שהיא כ"כ מאמינה בה, משוכנעת שאב הבית (בעבודה) הוא הנפש התאומה שלי ושנועדנו להיות יחד. היא רואה אותנו בהפסקות סגריה תמיד יחד, יושבים קרוב אחד לשני, היא יודעת שהוא שם עליי עין, והחליטה לקחת על עצמה לטחון לי את המוח שאני צריכה לעזוב את שאר הגברים בחיי (היא לא יודעת על הכמות בפועל) ולהתפקס על אב הבית. נכון שהוא חמוד ויש לו לב זהב, נכון שהוא חם עליי. נכון שהוא לא נראה רע. והוא מנשק לא רע. לא בטוחה לגבי הזין, מהמעט שמיששתי מעל הג'ינס נראית נוכחות פוטנציאלית. אה וכמובן שהוא גם יידע אותי שיש לו יכולות אוראליות מופלאות. טוב. בפני עצמו אין בו שום דבר רע. אבל.. לא נמשכת אליו בצורה שהוא רוצה. אני אוהבת את הגברים שלי רחבים. נמשכת לנוכחות פיזית. אוהבת שאוחזים, שחופנים, שעוטפים.. ואם מקלות דקים יגעו בי, לא תהיה את אותה תחושה או סערת פרפרים בבטן.. לא עבורי.
אז היכן התובנות אתם שואלים. הו, זה החלק היפה שהגעתי אליו בדרך חזרה ברגל הביתה. אין כמו צעידה מעושנת עם מוזיקה טובה כדי לנער את האבק מהתאים האפורים. כשהיא ניסתה להלהיב אותי על האהבה והפוטנציאל והיותו מושלם למערכת מונוגמית וכו' וכו' - אני לא מצאתי עצמי נלהבת כמו בעבר כשהיו מנסים למכור לי אהבה או זוגיות. הפעם.. הוא אולי יכל להיות מושלם למי שהייתי לפני שנתיים אבל לא למי שאני היום. המחשבה להגביל עצמי לגבר אחד, ועוד ונילי.. אני לא מסוגלת להכיל מציאות כזו.
בלי קשר לזה שיש בחיי כרגע שני גברים שאני לא מתכוונת לעקור מתוך חיי- אף אחד מהם. כל תוספת גברית בחיי צריכה להיות מסוגלת להכיל את הידיעה שמונוגמיות אין פה. ואני בספק אם תהיה בזמן הקרוב.
ברגע שקלטתי את המשמעות של זה כאילו נדלקה לי נורה מעל הראש. רגע של הארה.
הצלחתי למצוא מקום שנוח לי בו, למה אני מנסה לנער את היסודות? אז מקבלת את זה שרוב העולם לא יבין. אבל מה אכפת לנו מהעולם? האמהות מנסות לדחוק בי להכנס להריון, הנשואות- להתחתן, ואני?.. אני רק רוצה להמשיך לחיות את חיי בדרכים שנעימות ומענגות עבורי, בלי כבלים שלא הנחתי על עצמי, או הניח עליי גבר חזק ומסוקס שבא לעשות לי מאוד נעים..
מי אמר שחייבים להשתייך לשבלונה הפופולארית? יש יתרונות בשני צידי המטבע..
רווקה עוד לא ארבעים, אוהבת סקס. מחייכת מכל מיני אנשים. מתענגת רק על הטובים ביותר. כאלה שמצליחים ליצור איתי חיבור עמוק. כאלה שיהיו רכים כשאני צריכה רוך וקשים כשאני צריכה עוצמה. הכל טמון בקריאה בין אישית, קשיבות וכימיה.
הימים מתבהרים.. אני מריחה שינוי קרב.