לפני 6 שנים. 11 ביוני 2018 בשעה 6:02
הלכתי לישון אתמול בתחושה מוזרה. הפוסט הקודם ניקה לי את הקישקעס וההרגשה הכללית היתה של העצמה אישית, מהמקום הזה הלכתי למיטה, ממשיכה לחשוב על הכל עד שנרדמתי. אני זוכרת שהיכתה בי באיזה רגע תובנה מאוד עמוקה לגבי סיבה ותוצאה של משהו בזוגיות הלא בריאה רגשית שאני בה, אבל לא הייתי מסוגלת לקום ולכתוב אותה. הבוקר זה התפוגג.
משהו שונה בי הבוקר וקשה לי לשים את האצבע על זה. מרגישה בתוך תוכי מרד הולך ונבנה.
כנגד מה אני מורדת?
אני מניחה שהתשובה הפשוטה היא: הגברים בחיי,
התשובה היותר מורכבת היא - שיקולי עלות ותועלת - רגשיים. שלי.
לא רודפת יותר. לא מכריחה אף אחד לתת מעצמו שום דבר. כאן זה נעצר.