יום אחרי עדכון הפרופיל בשני האתרים, אני מוצאת עצמי נכנסת ולו כדי למצוא שם עשרות של הודעות. עד פה אין שום דבר מיוחד. כל אישה יודעת שמספיק שתהיי אישה וכל בעלי הזין עטים עליך. כמו בצ'אט כאן בכלוב, כך גם שם. אישה הופכת להיות כאיילה מול אריות, טרף מושך ואטרקטיבי. אין בזה חדש. יפה או לא, חכמה או לא, יש לה ציצי, יש לה כוס, היא טרף. מאחר וכולנו מכירים את התנהלות הדברים, ומאחר ואני באמת מאמינה בזכותו של כל אדם להשמע, אני לא מוחקת הכל אוטומטית או מתעלמת. אני קוראת לפני.
כל אישה שאני מכירה מסביבי היתה מתעלמת, מוחקת, עונה בציניות, או מעלימה כל שאריות של בטחון בגבר שטרח וכתב לה. אני משתדלת להיות אחרת. אבל לפעמים אני נדהמת ממה שהולך באתרים האלה. יש סיבה לכל הרווקות הממורמרות. כן, גם אלה שפתוחות מינית ורעבות לקינק השונה. הבעיה היא שגברים באמת לא מבינים את חשיבות הפנייה לאינטלקט לפני המיניות המוחצנת. כן, הרבה מאיתנו רוצות סקס נטו, בלי השטויות מסביב כי לפעמים זה מה שמתחשק, אבל יש דברים שאני לא באמת חושבת שיש נשים שנופלות בפח הזה שמניחים מולן.
אז הודעות עם מס' טלפון ו"תתקשרי", מוחקת. פניות עם שם מלא עם הפנייה לפייסבוק ולו כדי שאצרף אותם- ביג נו נו. יש סיבה לכינויים שלנו, אנחנו אוהבים את האנונימיות שלנו, אני בהחלט. כל בני העשרים, תחילת שלושים, אם הצהרתי שהכיוון שלי בני 40+, האם באמת הבנת הנקרא שלכם ככ גרועה? ולבסוף, כמה תמונות של זין בחורה יכולה לראות? אצל כולם תמונות עירום, שם לפחות. שום מיסתורין לא נותר לחקור לתוך האדם. תחשבו בעצמכם, תראו מולכם אישה חשופת חזה, כמה באמת מעניין אתכם באותו רגע לדעת מי היא ומה היא אוהבת?? בדיוק.
כל אחד ואחד מהם, אכזבה של ממש.
אני חושבת שבהווה, הסקרנות שלי לגברים היא יותר בפן הבין אישי, להפתח למוחות חדשים, לחום אנושי שונה, חברות אמיצה שתוכל להתפתח למשהו אחר. בשנה האחרונה הצלחתי למצוא מישהו כזה כאן באתר. במשך תקופה משמעותית ומאתגרת שעברה עליי השנה הוא היה העוגן שלא חשבתי שאי פעם אכיר. גבר שונה לחלוטין מכל מה שהכרתי. מסוג האנשים שהסיכוי לפגוש נמוך, וכאן בכלוב? בכלל סיכוי אפסי. ולמרות הכל.. חבר קרוב, איש אמון. נשמה ענקית. אוזן קשבת. גם היום. אחד הגברים שאני יותר מעריכה בחיי.
זה מה שאני מחפשת. כאלה. אנשים מיוחדים. גברים מיוחדים. כאלה שהנפש הענקית שלהם והרגישות שלהם מתעלה על השאר. אני מרגישה רעב לאנרגיות חדשות. משהו שמדיי פעם יסחוף אותי מחוץ לשגרה היומיומית. משהו שיגרום לי לעניין של יותר מיממה. משיכה פיזית תעזור ללא ספק. לפיתוי. פיתוי תמיד טוב. קצת משחק, קצת גירוי אינטלקטואלי. קצת אתגר. איש שיחה.
אני רוצה מישהו שיצליח לנער בי משהו, יעיר בי משהו רדום שגרתי, דווקא עכשיו כשהחורף קרב, כשכל מה שבא לך זה להסתגר בחימום ולהותיר את הקור בחוץ. פיתויים קטנים, רטיבות קלה, התרגשות הדדית, משהו חדש, כמו ריח הגשם שאופף את חוץ חלוני ברגעים אלה.. הגוף, הריח, המגע, החשק, הסקרנות, הפיתוי, הסיפוק הרב חושי..
אני לגמרי מוכנה.
