בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Bigger on the Inside

זו לא אני שרגישה, זה העולם שקהה.
לפני 5 שנים. 31 באוקטובר 2018 בשעה 19:54

השותפה שלי מכירה אותי ואת השטויות שלי מאז ומעולם. היא הייתה ועודדה בימי האקסית כשהייתי משוכנעת שנשים זה הדבר החם הבא, היא היתה לאורך רוב האקסים לטוב ולרע, היא חוותה גם את ההתפתחות של הקשר שלי עם החבר הנוכחי, אני עוד נזכרת בגיחוך איך פלטה לי איזה יום שכל הערב הקודם (כשהוא היה אצלי) נשמע היה כאילו בחדר שלי חובטים בשטיחים.. היא ראתה בזוית העין בשנים האחרונות כשאנשים הגיעו באישון ליל ונעלמו כלעומת שבאו כמה שעות אחכ כמו גנב בלילה. שמעה הכל.

הערב אני חושבת שהיא מבולבלת. מאוד מאוד מבולבלת. ככה זה כשהונילים, האנשים הממוצעים, מתחככים בנו..

הגענו בדיוק באותו זמן, אז הצגתי בפניה חברה שלי. היה עוד שלב שהיא פנתה אליה ושאלה אם אנחנו מכירות מהעבודה. אחרי שסיימתי לגחך ישר הסברתי שלא, למה כל מי שאני מכירה הוא רק מהעבודה? (תכל'ס... סוג של.. או מכאן) ואני החלפתי מבטים עם הלביאה בחינניות כשומרות סוד מתקתק.

כ-3 שעות לפני כן נפגשנו על חוף הים, היא הלכה על הקפה, אני ישר הלכתי על הוודקה תפוזים. משום מה הפעם זה לא עלה לי לראש יותר מדיי, זה רק שיחרר אותי מעט, כך ישבנו בצמוד, צוחקות כאילו מכירות הרבה יותר ממה שבפועל. הכל מהכל, חיוכים, טיזריות מעודנת. האלכוהול שיחרר לשוני מעט והתחילו הערות על צליל השלשלאות של האיש על החוף שקשר את מיטות השיזוף, לקחנו את זה רחוק למעמקי עולם השליטה.. ראיתי לה בעיניים את הטורפת שהיא, ואת האיפוק. כל ליקוק שפתיים כל מבט מוסט, כל סומק שהעלתה בי.. שכחתי כבר כמה זה נוח יותר עם אישה.. פשוט כייף.. ואז באיזה שלב כשהשמש כבר שקעה אל בין גלי הים הצעתי לה שתבוא אליי.. לכוס קפה. זה תמיד קוד, לא משנה מה המין. היא מיד הסכימה.

אחרי שהשותפה ירדה לטייל עם הכלב, אני והלביאה חזרנו לחדר. הורדתי 2 שוטים, היא הקניטה אותי על הצורך באלכוהול ועל זה שאני מעשנת יותר מדיי, אני החזרתי כילדה מפונקת והמשכתי כל פעם לתזז בחדר או להסיט מבט ממבוכה. רציתי אותה, ראיתי עליה את הרצון לא פחות משלי, יכולתי לעשות את הצעד הראשון כמו בעבר, אבל ביישנות קטנה היתה שם, יותר מזה, העוצמה שלה הייתה שם. מודה, רציתי שהיא תכבוש אותי.. היא ודאי הרגישה וידעה את זה הרבה לפניי.. כי ברגע הכי לא קשור היא התקרבה והצמידה את השפתיים הרכות שלה לשפתיים הככ רעבות שלי.. שכחתי את טעמה של נשיקה כזו, מחול שלם התרחש שם ביננו, שפתיים, לשונות, אצבעות ידיים, ליטופי פנים, תפיסת שיער, לא יכולתי לעצור, והרגע של לקיחת אוויר בין לבין.. נשימתי נעתקה.. החיוך שלה נחרט בתוכי מהתמונה הראשונה וכעת היה ממש מולי..

כל השעות שהיינו בחוץ, עם מגע מינימלי ומרומז, פיצו עצמן בשארית הזמן עם מגע אינסופי.. התמסרתי לה לחלוטין.. המילים שלה ליטפו אותי, הטריפו אותי, חירמנו אותי, כל התחתונים שלי היו ספוגים מהמגע הראשון של שפתיה על שלי.. כשדברה על ספנקים, הגשתי לה את הטוסיק בהתמסרות מוחלטת.. היא העבירה ליטוף ארוך ואז זה הגיע, תחילה עדין ואז יותר ויותר חזק. היא התפלאה שאני לא מגיבה, שאני לא כואבת, התמוגגה על סף הכאב שלי.. נו בטח, החבר שלי כבר הקשיח אותי היטב כפי שרק הוא יודע, סף הכאב שלי מושחז מעת לעת על ידיו במיומנות יוצאת מן הכלל.  רק הנשיכה ההיא שלה בפטמה שלי הצליחה להוציא ממני אנקת כאב, היא חייכה מאושרת, כולה זרחה..

בשנייה אחת, ללא שום הגזמה ועם הרבה הפתעה מצידי, היא פתחה לי את החזייה. צחקתי במבוכה, חתיכת מיומנות, אפילו לא הרגשתי, שלחתי יד לבדוק והיא צחקה שאני לא מאמינה.. שניות אחכ, ידיה עטפו וליטפו את כולי, עד שהשתחלו באלגנטיות מתחת למכנס, הישר לרטיבות שכבר עלתה על גדותיה. מעולם לא ראיתי אדם מתמוגג ככ מהרטיבות הזו שלי.. היא פלטה קולות עונג ושיבחה את הרטיבות כמו את הדגדגן שתפח בין אצבעותיה, ואני נאנחתי ובין לבין קפצתי כשתפסה אותו חזק.. עם כל קפיצה שלי היא התמוגגה יותר. עם כל הנאה שלה עלתה בי החרמנות. היא ניגנה בי כמו הנגן המוכשר ביותר בקונצרט.. ואני התמסרתי לאצבעות שלה, לחיבוקים, לליקוקים, לנשיקות, למחמאות, לחיוכים, לליטופים, למילים, לאנחות, לנשימות, לביסים הקטנים האלה.. 

כשהאצבעות שלה חדרו לתוכי, הרגשתי עונג וקושי גם יחד, לא חדרו אליי יותר מדיי זמן וזה הרגיש כמו ביתוק בתולים, היא הייתה מאוד מרוצה ואותי זה שימח.. אצבעותיה חפרו להן עמוק פנימה למעלה רוטט חזק.. היא הרגה אותי לאט.. כל פעם עוד קצת ועוד קצת וזהו.. חזרה לדגדגן.. הטריפה אותי.. אף אחד לא הטריף אותי ככה כמו חבר שלי, ופתאום זה אותו דבר באישה.. והאישה הזו העיפה אותי למקומות שלא תיארתי אותם אפילו בדמיון שלי שאישה תוכל לעורר בי. וניסיתי, באמת שניסיתי לדמיין איך יהיה.. המציאות עלתה על כל דמיון.

כל הגוף שלי רעד כשהיא אמרה שאנחנו לא מסיימות את הערב בלי שאגמור.. להזדמנות כזאת אני לעולם לא אסרב! התפשטתי לגמרי, היא ליטפה לי את הגוף, ברכות הזו שלה ואני הרגשתי הכי יפה שיש, שפתיה העניקו לי את העונג שחיפשתי זמן רב, הרוך והאינטימיות הזו, העומק, הלהט, התשוקה, הלשון, הנגיסות הקטנות כשתפסתי את השפתיים שלה בין שיניי, הרעב הקטן הזה, החשק, הטירוף.. היא חפרה לתוכי ואני שלחתי ידיי אין בין רגליי, מתארת לעצמי שהאלכוהול יקשה על המהלך, אך לא.. במפתיע זה היה קל מהצפוי, אורגזמה אחת אחרי השנייה.. אחרי הראשונה כשהמשכתי לשנייה היא התמוגגה מאושר על המולטי, זה לקח שניות בודדות (מזמן לא היה כזה מהיר), אחריה עוד אחת ועוד אחת.. בזו אחר זו.. האושר שלה מהסיטואציה חירמן אותי עוד יותר, הקולות, הנשימות, האנחות (המתחשבות ולכן שקטות יחסית, כי בכל זאת השותפה חדר ליד ואנחנו לא רוצים לעורר בה קנאה לא פיירית עם האורגזמות האלה).. 

הסגריה שאחרי הייתה נפלאה.. עוד נשיקה ועוד אחת, לא להתרחק ליותר מדיי זמן, להמשיך את המגע עוד קצת, לא להסתיר מבטים, לא לחסוך חיוכים, לתפוס את השיער, לאחוז בפנים, ללטף לתפוס, לנשק, לטעום, לחבק לנשק עוד קצת.. ברור לי שהערב היתה רק טעימה ראשונה.. בסופו של ערב בעודי ערומה לגמרי היא נשארה לבושה לאורך כל הזמן, ואני הרגשתי על גג העולם.. כל פעם שתפסה לי את הפטמה, כל פעם שחפנה ישבן, כל פעם שהעבירה ידיה לאורכי, כל פעם שליקקה את  שפתיי.. עוד נשימה ועוד אנחה, עוד רגע אחד, למשוך את הדקות למקסימום לפני שסינדרלה תתאדה והמציאות תחזור..

הפרומונים עוד מתרוצצים פה בחדר,
המיטה הודתה לי על הרטיבות והאווירה לשם שינוי,
האורות הקטנים הצבעוניים על הקיר התמוגגו לא פחות ממני,
חד הקרן ליד המיטה, הדינוזאור שעל המיטה..
בכולנו טבוע הערב ריגוש עז וכמיהה מחודשת ללביאה שלי..
עד הפעם הבאה מותק 😄 היה כייף!

 

 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י