בוקר חדש הפציע. תשוקת אתמול בערב הייתה נהדרת, האורגזמות היו נפלאות כרגיל. טוב, לא היתה לנו מעולם בעיה בתחום הזה, שלמות היא שלמות.
נפגשנו כי הצעתי והיא הסכימה. כי החלטתי לנסות עוד צעד אחד לפני שממהרת לבחור בנתק, עשיתי ניסיון לשבץ אותה תחת הגדרה שהכי קרובה למציאות שלנו, שאוכל לחיות איתה, ובזכותה אולי לקבל את המצב השונה ביננו עד השלמה..
הבוקר מתמודדת עם תהיות על משפט אחד שנאמר וחופר לי..
הבחירה שלי לשמור על סוג כזה של יחסים, פיזי אך לא צמוד, קרוב אבל בלי לשאול כל פעם מתי רואה אותה. לה זה לוחץ מסתבר, ולי זה יצר תחושת השפלה כל פעם מחדש. אני לא צריכה לרדוף אחריה, ובטח אם זה יוצר לא נעים, במקום הכייפי והמחרמן כפי שהתקבל לפני חצי שנה.
המוכנות לנסות סוג שונה של יחסים הוא כרגע יותר מבחן עבורי. איך מורידים אדם ממרום היותו בן זוג או משהו עמוק בהרבה מזה, לגובה יזיז/מאהב. איך מורידים אדם ממרום כסאו לאחד האדם? ואולי נכון לשאול, האם גם בגובה עיניים ללא משקפיים ורודים אנחנו באמת אוהבים כמו איתם?
לקחת מושא אהבה שאתה מרשה לעצמך לחלום יחד איתו/ה יד ביד ואז הקלפים נטרפים ואתה צריך לבחור. הכל אין. אז או כלום או מצב ביניים. ובמקום לקום וללכת, עושה בחירה להשאר עם מעט אבל לא לאבד.
אני זוכרת קושי כזה עם החבר לפני כשנתיים בערך, הקושי לחיות עם זה שאדם שאתה אוהב בכל מאודך אינו יכול לשבץ עצמו במשבצת שאני רוצה ממנו. בסוף אני זו שמשנה את עצמי ומתאימה את עצמי לצד השני. יכולתי לטעון שזה האופי שלי, מי שאני. זה היה נכון לולא זה הפריע לי ברבות השנים. שאנשים יתאימו עצמם גם אליי, לאיזון.
ועדיין, האם זה נכון לי? האם זה יעבוד בכלל? אז מנסה להסיח עצמי מדברים, אולי להכיר אנשים חדשים..
שבוע חדש, בוקר חדש, הרבה תכניות ורצונות. מחפשת מישהו לעבור איתו את הצמיחה הזו החדשה שלי. מישהו לצעוד איתו, ללמוד ממנו, שיסקרן, שירגש, מעין מנטור כזה, מישהו שיכבוש בחוכמתו, בגרותו וכל מה שבא עם זה.. כן, כולל נגיעות בדסמיות כי זה כבר בא עם האריזה .. 😁
יאללה אני מוכנה, bring it on !