אני זוכרת בפעם הראשונה שחבר שלי ירד לי כשברקע פעל פרק של מסע בין כוכבים הדור הבא (הפייבוריט שלנו).
אני זוכרת גם את הפעם השנייה, ממש לא מזמן. מרגש עדיין עם פיקארד ברקע..
ואיכשהו אני יודעת שזה תמיד ידליק אותי, ככה זה כשהגיקיות שבך מתפרצת החוצה ברגעי חרמנות קשים.. כן, גם הערב.
ברגע שסיימנו אצל ההורים שלי עם הקינוחים הפסחיים (למה תמיד תהיה שם עוגת מוס שוקולד?) שמנו צעדינו אליי,
להעביר את חלקו השני של ליל פסח יחד, ערב הכי לא מתוכנן, שהאלים סידרו לנו במתנה לכבוד החג, אז... הלכנו אליי לשחק קצת בפלייסטיישן, ב VR.
התמקמנו עם העשן והכריות והמים על המיטה (הכל רק כדי לא לזוז אחכ), הבאתי את המשקפיים, ונכנסנו מהר מאוד לעולם אחר.
לאחר כמה דקות תוך כדי שאני יורה לכל עבר,
מנסה לא למות במשחק ולהלחם על חיי, טוב סוג של,
אני מרגישה ידיים מפסקות רגליי,
המכנס והתחתונים מוסרים ממני,
אצבעות חודרות לתוכי וציווי להמשיך לשחק.
כשהפסדתי בפעם השנייה במשחק מחוסר ריכוז, מכופפת מעט לכיוונו כי הרטט בין רגליי חזק ממני,
יצאתי למסך הפתיחה שזור הכוכבים ושמי הלילה,
מביטה בהם בעודו משכיב אותי לאחור בעדינות על המיטה מפוסקת לרווחה.
משקפי הVR עודם עליי, וכל מה שאני רואה זה שמיים כחולים כהים, כוכבים נופלים, ומנגינה ברקע,
הכל קסום מולי, והאצבעות שלו מדהימות בי ומפליאות בתוכי, הרטט בתוכי, הרטט עליי,
מעט ריכוז (כי העשבים בכל זאת נתנו אותותיהם) והאורגזמות התחילו לצאת,
היו שם לפחות 5 שקטות שאני קלטתי מתפוצצות בי בשקט, מבלי לצעוק אותן אל תוך הלילה,
אבל היו עוד ארבע או חמש שהתפוצצו בתוכי וממני החוצה..
מתוכן היו שתיים שבחלומותיי הורודים לא יכולתי ליצור כמותן..
שכובה על הגב, מביטה ל"שמיים".. העיניים שלי לא מפסיקות מלהביט בפלא הזה,
אורגזמה מדהימה פילחה את גופי בעוצמה בעיניים פקוחות לרווחה..
מביטות על שמיים וכוכבים שאינם באמת שם, ועדיין כאילו כן, והקסם הזה מחרמן אותי יותר,
הקולות והאנחות, הרטיבות האינסופית, הדרך שבה הוא פורט על גופי כאילו היה כלי נגינה שנוצר בדיוק עבורו,
כל אורגזמה ואורגזמה שהוא הביא מתוכי, מסרב לעצור אחרי כל אחת, קסם אחד גדול וארוך..
ליל הסדר 2019, מצאתי שימוש חדש ל-VR.
הרבה יותר טוב מכיסוי עיניים!
ללא ספק יש לי את הגבר הכי מגניב אבר! :)
