אחד מהימים הטובים :)
12 שעות במשרד עשו לי ככ טוב! קשה להסביר..
היום לא תיבלתי סגריות עד השעה האחרונה של העבודה.
לא הייתי זקוקה לזה. הייתי ככ גאה בעצמי.
אני מבינה שחייבת להפסיק עם זה. התהליך בעיצומו..
כשסיימתי לעבוד השמש עמדה מעל הים..
שלפתי ג'וינט שהוכן מבעוד מועד ויצאתי לעבר החוף.
במרחק מסויים משם התיישבתי ליד הדשא, הנוף הכי שווה!
מוזיקה באוזניים והעולם מולי, השמש מלטפת והרוח פורעת..
אני עושה עכשיו ניסוי על עצמי, הורדה דרגתית אך מהירה עם העישונים.
מינון הכדורים עלה, אני חייבת לתת לזה צ'אנס. במיוחד עכשיו כשאני מרגישה איזון על פני שעות רבות יותר.
מנסה משבוע לשבוע לעשות צעד נוסף. כל פעם משהו אחר שיתן לי גאווה פנימית. החמלה ההיא..
יש משהו בצלילות הזו, בחדות שלרוב מתווספת אליה..
רואה קדימה רואה לאחור רואה עכשיו ומרגישה הכל בשקט.
חשוב מזה, מצליחה מזה זמן מה (555) להכיל אחרים מבלי לטבוע יחד איתם.
אמנם מכילה במינונים קטנים אבל זה שיפור משמעותי לעומת קודם.
ואולי.... אולי זה ככה כי טוב לי.
וכשטוב לי.. חייבת לצבוע את שאר העולם בצבעי הקשת שלי..
הרי צריכה להצדיק את הכינוי שדבק לי בבית חולים: "החייכנית המקועקעת".
