סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Bigger on the Inside

זו לא אני שרגישה, זה העולם שקהה.
לפני 4 שנים. 25 במאי 2019 בשעה 17:20

נפגשתי אתמול עם זוג חברים שחודשים דחיתי מפגשים איתם. לא כי לא רציתי, אלא כי רציתי אנשים אחרים יותר..
אחרי זה קפצתי להורים. קשה לראות אותם מזדקנים. גורם לי לחשוב על המסע האישי שלי מינקות ועד שאגיע לשם.
באיזה שלב כחלק מההתעדכנות הקבועה שלה, אמא שלי התחילה לשאול לגבי הכדורים ואיך אני מגיבה להם,
אם אני מרגישה שזה עובד, שאני עם מצב רוח טוב יותר.
חייכתי אליה, אמא, זה לא קשור למצב רוח טוב, אין לי היי. יש לי רק מצב נורמלי ומאוזן או למטה למטה.. היא הנהנה..
היא מתגעגעת לקול השמח והקופצני שלי. מלפני כמה חודשים. אני יודעת..

כשנפגשתי אחכ בערב עם אחותי היא בגלוי הפגינה שביעות רצון. מבחינתה ההוכחות לשינוי שייחלה לו מאז רומא כבר פה: 
יצאתי מאיזור הנוחות (עיר המגורים ועיר העבודה) לעיר אחרת, נפגשתי עם חברים והורים ובערב עם אחותי, יצאתי מהבית.
לא די בכך, חזרתי לבשל. במשך חודשים התחלתי לחזור לזה כשהייתי מגיעה לחבר שלי אבל משהו מזה כנראה נדבק,
כי בימים האחרונים רק הכנתי אוכל וחושבת על הדבר הבא..
זה נחמד להרגיש קצת יותר מפוקסת, יותר אני, ופחות מי שהייתי ללא השליטה בעוצמות ההן..

הכדורים אינם היחידים שתורמים לשיפור במצב, חבר שלי ממלא בי פינות קטנות, נותן לי את האפשרות להעניק ומשיב בדרכו הייחודית.
החיבור שלנו מעמיק עם חלוף השבועות, התמיכה, הקרבה, האינטימיות הרגשית, הפתיחות.. כל מה שכבר היה, העמיק.
האפשרות לחוות דרכו עולמות שונים, לחוות דברים ולגלות את העולם מנקודת מבט לפעמים שונה, מעניק לי את ההזדמנות לגדול, להתפתח.
ההווה אמנם פחות סוער מבעבר, אבל הפינה החמה שבניתי לי עם עצמי, יחד עם הפינה החמה והבטוחה שיש לי איתו,
ממלאים בי כמעט כל בור או חלל שנפער בי ואיים לפגוע בי רק לא מזמן..
האושר שלו מאוד חשוב לי. היכן שיכולה אני עוטפת, לפעמים מילים מספיקות.
אני לא יודעת לאן הדרך תוביל, אבל יודעת שכל עוד הוא צועד לצידי, הכיוון תמיד יהיה קדימה ולמעלה..

באחד מימי השבוע שחלף מלאו חודש ימים מאז שחד הקרן והלביאה חזרו כל אחת לסביבת מחייתה הטבעית..
מוצאתי עצמי תוהה מה עובר עליה. האם טוב לה וכמה היא צוחקת ומחייכת ונהנית מהחיים שלה..
אני אוהבת לדמיין שהיא מגניבה עליי מחשבה מעת לעת..
לפעמים בא לי שהיא תראה אות חיים. פעם אחת אפילו התחלתי לכתוב לה, אבל אז מחקתי.
לא בטוחה לגבי הטיימינג לסיטואציה כזו.. מצד שני זה דיי חורט לי במח.
אז החלטתי בייני לבין עצמי שהיא יודעת איך למצוא אותי אם וכאשר היא תהיה במקום הנכון ושחררתי.

 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י