תיבת הדואר שלי בימי הקורונה ולפניה נראית מסתבר אותו הדבר. "פנויה למפגשים דיסקרטיים?" רציני?! לך אתה תפר סגר. וכמובן כל המשרתים שמציעים את עצמם עדיין החל מעבודות בית וכאלה בעיסויים שונים. לא נראה לכם שהמלל הגנרי של ימי טרום קורונה כבר לא תופס בימינו?
מזוית הראייה שלי, מי רוצה לענות להודעות כאלה? תתאימו את עצמכם לעולם בו אתם כרגע חיים. זה הזמן ללמוד לשלב בין החשקים והדחפים לכורח המציאות, בהענקת ומציאת חום אנושי. חיבור אנושי. אחד הדברים הכי חשובים כשיצור חברתי נסגר כמו חיה בכלוב.
ללא ספק הכלובים שאנחנו מדמיינים שמקיפים אותנו משפיעים על אנשים. אני מתחילה לזהות סדקים בשריון של כל מיני אנשים סביבי. אנשים חזקים, משני המינים. זה מדהים מה שמשבר בכזה סדר גודל עושה לאנשים. קשר עם אנשים אחרים יעזור לשמור על שפיות..
תראו מה זה התקדמות מהירה, מזל שאני מתעדת כאן.
ב-15/3, פחות משבועיים אחורה, כתבתי באחד הפוסטים ש"בעולם נכון לרגע זה נדבקו מעל 162,000 איש. מתוכם מתו מעל 6000 איש". פחות משבועיים אחרי- כמות החולים קפצה פי 3. כמות המתים קפצה פי 4. נתונים מפחידים. השאלה היא האם ניתן להניח שיחס ההכפלה האיומה הזו ישאר זהה? אפילו בארץ?.. את זה אני מניחה נדע סביב פסח.
נראה לי יום טוב לעשות בינג' של סטאר טרק: פיקארד ולתת סוף סוף את הדעת על השאלה הגדולה. האם הצליחו במשימתם המכעיסה להרוג עוד סדרה עם הכותרת של Star Trek. לא שמשהו ממש יפתיע אותי אחרי שה-BBC רצחו את דוקטור הו, ולכן מבחינתי, עם יציאתו של פיטר קפלדי מתפקיד הדוקטור, הסתיימה הסדרה.
שיסלחו לי כל הנשים הלוחמניות שמנסות לדחוף את האג'נדה שלהן לכל חור - ללא הצלחה תודה לאל (ע"ע מכסחות השדים- נו באמת..), לדחוף את הדמות הנשית כדמות הירואית על סף על-אנושית, זו שעושה הכי מעט ומצליחה הכי הרבה. (מישהו אמר קפטן מארוול?)
שונאת אותן. יצרו מסרט לסרט מסדרה לסדרה איזה נראטיב. הגבר נחות והאישה חזקה יותר, חכמה יותר, רברבנית יותר, כל יכולה כמעט. ככ מיותר ומטופש. כהוכחה לא חסרות דמויות נשיות חזקות שהבמאים והתסריטאים כתבו מבלי לדחוף לנו לגרון אקסטרה סצנות ותוכן שמדגיש באופן מוגזם לעיתים עד כמה הן הכי טובות והגברים הכי רעים. בפועל, אם הכתיבה היתה טובה באמת, יכלו להשיג את אותה מטרה בלי להרוס הכל. בלי לדחוף אג'נדה. בידור אמור להיות בידור. לו רצינו שטיפות מוח היינו פשוט רואים את הפרסומות.
ואם אני על הגל, מספיק עם כל הReboot שעושים לכל סרט וסדרה מצליחים מפעם. אין רעיונות חדשים שצריך להחיות ולקלקל יצירות מופת?
ואז, מנגד, יוצאים כל יום המוני סרטונים ביו טיוב שמתייחסים מוזיקלית למצב הקורונה. משעשע אותי ומשמח לגלות שלא לכולם מתה היצירתיות, שישנם עדיין רגעי אנושיות מחממת לב, בין אם שירה דרך חלונות, או אנשים שמבצעים שירים מוכרים עם מילים שמתאימות לתקופת הבידוד שלנו. מחברים אותנו אחד עם השני לאור משבר שכולנו חווים כמעט באותו אופן בכל פינה בעולם. כפר גלובלי קטן. ונגוע...
סרטונים כאלה ואחרים שנחשפתי אליהם גורמים להרגיש שאנחנו נשרוד את זה. גם אם מוחשית אסור, לפחות וירטואלית יכולים לחבק אלינו אנשים. להיות טובים זה לזה. לעודד ולחזק; כי כולנו באותה הסירה. כי כולנו לא רוצים להיות בודדים. כי גם זה יעבור.
ורובנו נישאר כאן להילחם את הגל הבא שיגיע בסתיו.
אבל דיה צרה בשעתה. לבינתיים, שמרו על עצמכם ועל מי שסביבכם.
Stay Kind. Stay Home. Stay Safe.