Randomly Timed Thoughts

זה כנאה יהיה כתוב מוזר ומבולגן אני מתנצל, מתקשה לעשות סדר במחשבות שלי בתקופה הזו.

עבורי, כמו עבור כולנו פה, הימים האחרונים היו קשים ומוזרים.

מעבר לאסון שקרה וחוסר השגרה שממשיכה פה, על עצמי אני יכול להעיד שהדבר גורם לי להמון ביקורת עצמית.

זה התחיל בשבת בבוקר, התעוררתי כמה דק לפני ואז פתאום אזעקה בתל אביב שגרמה לי לתהות אם אני מדמיין. בווטסאפ המשפחתי רשמו על קיבוצים בדרום שהייתה בהם חדירה ואני מנותק לא הבנתי את גודל הדבר חשבתי שאם הייתה רק אזעקה אחת בכל זאת יתקיים מופע של ברונו בערב. חמישי בערב לשותף הייתה חתונה של חבר קיבוץ ואח שלו ואחותו עדיין מתארחים אצלנו ישנים.

יום למחרת כבר ממיינים ואורזים בכיכר דיזנגוף, חברה מפונה מהצפון ומצטרפת.

שאכטה ראשונה בצהריים, למחרת כבר בבוקר, ואני מאבד יכולת ריכוז בכל דבר שהוא כבר שבוע, אבל אין מה לומר זה מנקה את הראש מכל החששות והמחשבות על המצב.

כמה ימים שאנחנו נשארים ביחד כמעט כל היום, מבשלים ומתנדבים, עושים קניות ואוכלים, כמעט הכל ביחד.

כבר יותר משבוע שהבית שלי הוא לא ממש בית שלי, אני והשותף מארחים את אחים שלו ועוד חברה מהצפון. אני בנאדם של שקט וטלוויזיה ברגעים מתים כשאין ים או חבר לפגוש וזה לא באמת אפשרי שכל הזמן יש ארבעה+ אנשים בסלון שמדברים וזזים סביב, אבל מי אני שאתלונן על דבר כזה עכשיו?!

החרמנות קיימת והחשק המיני חלש מאוד, ומודה שאחרי עשרה ימים עולה הרצון שהוא יצוץ בחזרה אבל מרגיש קצת אשם. אני בניתוק כמעט מוחלט, לא רואה חדשות, לא מתעדכן, נכנס לאינסטגרם פעם ביום רק וגולל למעלה למטה בגריינדר בלי רצון לכלום.

בא לי לחזור לעצמי, בא לי לסבן בחור חרמן במקלחת ובא לי למצוא מישהו מאונן בשירותים ולתת לו לגמור לי על הערווה בתוך התחתונים. בא לי מישהו שיתחרמן לי על התחת או הרגליים ולא יפסיק לאונן עליהם כשאני בשלי ובא לי מישהו שיקשור אותי בצד ויביא בחור אחר להתענג איתו בסטוץ קצר צמוד אליי שלא יכול להשתתף. בא לי לחזור לעצמי.

ובינתיים רק הלכתי ליזיז, שפתח לי בטארוט לפני שהספקנו להיכנס למקלחת שהוא יסבן ויפתח לי קצת את החור עם האצבע, ודיכאון ולחץ המצב שעלו הרגו כל טיפה של חשק עבורי.

איפה בתקופה כזו אמצא אנשים שיתנו לי לצפות, לסבן כשהם מאוננים לעצמם במקלחת, לקחת חלק רק בחלק קטן ממשהו אחר, ללטף בזמן שהם משחקים עם אחרים, כדי להחזיר לעצמי את החשק שלהם כבר יש??

חלק מפרופיל באתר אחר שרלוונטי גם לפה.

Situation, teasing and one sided acts, that what ticks me if you asked.

Situation is everything!
A shower, a workout, even go shopping for some new clothes can be so horny and hot.
Many things can turn me on at the right time, in the right mood with a good connection to a partner, yet same thing at other times can do me nothing but wonder why?
My craving and need for kinky actions is changing by the mood and connection between us, but if the situation is hot and turning us on it can be the best tease there is.

Teasing is the best!
Teasing can take part in every part of the day, by what we wear that might turn on someone, to the way we smell, the conversation topic and much more.
Teasing can be a meeting with limits set ahead. If it’s all allowed to say and do to self but no touching allowed. Or a touch is allowed, but you’re forbidden to lick. Maybe all is allowed and we just having a morning shower soaping each other with no special treatment to any part, and keep on our days horny thinking of each other.

One sided acts are hot!
Ever since I passed the stage where I watched straight porn as a confused teen I became curious about hierarchy, roles, differences and unequal power. A lot of older/younger or dom/sub imaginations and porn passed my mind. Since then I discovered that you can find that in many others ways then just those two, if the difference is in the visual, the role, who gets the pleasure and who finds what pleasurable and I’m still happy to find out more.
Sometimes mutual pleasure and both of us shooting our loads simultaneously is hot, I admit that many times doing something we both find super hot for only one of us to unload can be hotter for me.

Other then that you might find it important to know that I’m a self edger most of the times. At times I barely finds the time and energy to play my dick, and in other times I keep playing it a lot but pushing myself not to cum as long as I can (nothing extreme about it, there are still days I cum a few times, and others I don’t cum for five days). Combine the things important to me you can guess that I’d rather stay turned on and my dick not getting much attention while yours shoots far and you empty your balls.
The sub side in more natural for me, but I am very curious and trying to develop further that part of me. If you’re a sub who knows his place and don’t have to be humiliated or given attention all of the session and into serving in other ways then sexually to get me cumming let’s chat!

אז לפני קצת יותר מחודש סוף סוף ארזתי את המוצ'ילה ויצאתי לטיול הגדול שאף פעם לא יצאתי אליו.

אני בן 26, לא מבוגר מידי בשביל שזה יראה מאוד מוזר אבל גם לא בגיל אחרי צבא כבר.

למען האמת יחסית למקום שאני בו בחיים זה מרגיש שאני עולה על הגל הזה ממש באיחור, את הצבא למרות הקבע סיימתי כבר לפני כמה שנים, עשיתי תואר ושנתיים וחצי עבדתי בעבודה מסודרת של גדולים בהייטק, למה אני צריך עכשיו לעזוב את הדירה העבודה והכל ולצאת לטייל? מה פספסתי שכזה דחוף לי?!

אז הרגשתי פיספוס, הסתובבתי עם התחושה הזו הרבה זמן, נראה לי שכשהתחלתי לעבוד כבר ידעתי שאני רוצה לעזוב וללכת לטייל. אבל דבר גורר דבר וזה לא טוב לקורות חיים לעזוב מהר ואז אתה עובר תפקיד וזה תפקיד שטוב להמשך ומפה לשם עוברות להן כמעט שנתיים.

לא משנה זה המשיך ונגרר שנשארתי יותר משנתיים וחצי עד לסגירת החברה, אבל היי לפחות הפיצויים ישמשו אותי לטיול.

לבחור יעד גם לא היה פשוט, אני לא טוב עם שינויים וזה וואחד שינוי להזמין כרטיס ולהתחייב להחלטה, אבל גם את המכשול הזה עברתי וקניתי כרטיס לאיי גן עדן.

באמת שהיה לי הכי כיף בעולם! שבועיים של שקט, אנשים מדהימים, שיחות קולחות על הכל, ישראל, יחסים, סקס, משפחה וכמובן שגם סתם ריכולים ושטויות על המסביב.

שיחות על סקס היו ולא מעט, אבל האמת שהמקום היה דיי א-מיני, לפחות עבורי. אני הומו והמבחר לא היה גדול, או שלפחות אם נודה באמת לי לא היה שם חשק מיני והגיי ראדר שלי הוא מהגרועים שיש בשוק ולא הייתה קליטה לשימוש באפליקציות. אבל זה לא היה נורא כי רוב הזמן באמת שלא היה חשק.

אבל אחרי שבועיים טירוף הקורונה הגיע גם לגן עדן, זה התחיל מהורים וחברים לחוצים ששלחו הודעות של לחזור ואם לא לחזור אז לאגור דברים למצב מלחמת קיום (נייר טואלט היה דבר שחזר על עצמו, השלכה של המצב בארץ לחיים של אחרים לגמרי), לי ולכל האנשים בסביבה שלי. עם זה הצלחנו להתמודד לרוב.

זה המשיך באנשים לחוצים שמלחיצים את כולם בתוך הסביבה, כאלה שקונים כרטיס לטיסה האחרונה שיש לארץ כי סוגרים שמיים! הם חזרו עשרה ימים לפניי ותראו, היה לי איך לחזור.

היו גם מספר נסיונות של הרשויות המקומיות להעיף אותנו מהאי, רובן ללא גיבוי רשמי ורק לחץ של המשטרה המקומית או חלק מהמקומיים, מה שהכניס אותנו למצבי לחץ, תהיות איפה עדיף להיות ומה לעשות.

סך הכל עד לאותו ערב של ה22 היו לי שלושה התקפי חרדה בשבוע הזה אני חושב.

ב22 זו הייתה הוראה רשמית והיינו חייבים לעזוב.

ב22 בלילה, אחרי יום שלם בהסגר שהיינו ילדים טובים ולא יצאנו מהגסטהאוס, באו להודיע לנו שמחר זה רשמי ואנו מחוייבים לעזוב. חשוב להבין, האי היה המקום הכי בטוח להיות בו מבחינת איום הקורונה. אף אחד חדש לא הגיע לאי כבר יותר משבוע וכולנו בריאים, לא דווח על אף מקרה באי, אבל עכשיו אנחנו מחוייבים לעלות על ספינה ולקחת שלוש טיסות כדי לעזוב את הארץ הזו.

הקלה ודיכאון הם שני הרגשות השולטים בי בזמן זה, למזלי אני בחברת אנשים טובים ודואגים ולא עובר את זה לבד!.

עכשיו אני כבר בארץ, נחתתי לפני ארבעה ימים אחרי שהעברתי עוד יומיים במומבי בהסגר במלון. שם במלון חזרנו לציווליזציה (למרות שלא יצאנו אליה) והיה לנו וייפיי חופשי, מחוברים לעולם החופשי (או אולי לא כל כך חופשי עם כל לחצי התקשורת), ואמנם החשק המיני לא חזר לגמרי, יצר ההישרדות לא הדליק את החרמנות בפול פאוור אבל היו שם התקפות חרמנות. וההרגל הרע של להיכנס לאפליקציות ברגעי שעמום, הייתי סגור במלון יומיים עם אותם אנשים שאני איתם יותר משבוע כבר, ברור שנכנסתי.

טוב אני יודע, אני לא אפגש עם אף אחד, יש הסגר ועם כל הקורונה בחוץ אני לא אפגש עם הודי מקומי שאני לא יודע כמה נקי וכמה הוא שומר על עצמו, חוץ מזה שאנחנו שלושה בחדר ואני לא אצא הזמן ההסגר לשום מקום.

אבל החרמנות התחילה לחזור כבר שם, ואני עכשיו פה בבידוד בחדר בגג בבית של ההורים, כי את הדירה הרי עזבתי ומי תיכנן לחזור.

אז עכשיו חרמן עם ראש מלא בפנטזיות ורצונות שאני לא יכול לממש. את האפליקציות אני ממשיך לפתוח כי זהו כוחו של הרגל. אבל יש בעיה.

הרבה אנשים מחפשים עכשיו סייבר, כי זה מה שאפשר, אבל אני לא מסוגל.

אתם מבינים, כשרק התחלתי בעולם הזה, של הסקס וגם של השליטה (זה היה דיי ביחד), הייתי נהנה מעניין המצלמה, חיפשתי גברים שישפריצו במצלמה בזמן שהם מביימים אותי להראות להם את הגוף הצעיר ואז דיי חלק שלי, פחדתי להיפגש וזה הרגיש לי נורא אמיתי שהגבר בצד השני גומר מהנאה שאני גורם לו. לקח לי זמן לאזור אומץ להיפגש באמת, וגם היום להיפגש זה דבר שאני לא ממהר לעשות ומחפש לצוטט ולהכיר ולראות שיש איזה חיבור והתאמה ושזה לא יההי רק אקט מכני. אז היום לחזור לשחק במצלמה מרגיש לי כמו רגרסיה ענקית אחורה ואני לא מסוגל.

אז חרמן ולבד אני בחדר, מרגיש שעברה שנה מאז אותם ימים פשוטים על האי ושיעבור עוד הרבה זמן עד שאצליח להנות ממגע אמיתי.