|
|
|
עמוק בפנים, בשיפולים, היא בוערת
היא מקננת
לפעמים הלהבות מתגברות
ולרוב הן שוככות לאיטן
כשמתגברות, עוטפות אותנו בכל נים, בכל הוויה
היא שורפת אבל לא מאכלת
היא זורקת אותנו עמוק אל תוך
לשלוט באש זה לשלוט בך
להרגיש אותך נדלקת
תודעתך נצרבת ואת..... רוצה עוד
מבקשת, מתחננת, משתוקקת
לצרוב אותי אצלך בלב, בנפש, בתודעה
האש הזו המלהטטת...לא מאכלת....רק מחבקת
כשהיא שוככת...נותרים הגיצים שמלווים אותך..אותי
היא תהיה שם תמיד כשנגביר את הלהבה....
להניח את היד במקום הנכון
ללחוש את המילה הנכונה
לתת את ההוראה המדוייקת
לראות אותה מולי עם המבט העמוק
להוביל אותה לאט אל האיזור הבטוח
לרצות אותה בדיוק כמו שהיא זקוקה לי
להביא אותה אל המקום הכי אמיתי
הכי נכון
הכי שלי
הכי שלה
הכי שלנו
אחרי שהתודעה שלה תכיל
התודעה שלה תתמכר
לגרום לה לדעת כי תיכף הוא יגיע
האפטרקר המיוחל....
ימים מלאי מחשבה, רצים לכל כיוון
לאחוז באחת מהן, לתפוס בה הכי חזק
להניח אותה, את המחשבה, על ראש "שמחתך"
את המחשבה הזו הקטנה, השברירית,הזמנית
היא תחדור לאט אך בטוח עמוק אל תוכך
אל גופך
אל תודעתך
תקנן באיטיות, תתחבר ל DNA שלך
המחשבה שלי...היא בעיקר שלך, עבורך
וכשתהיי שם, למטה, נמוך, עם הכאב שעוטף
שם תביני כי המחשבה הזו היא קרש ההצלה האמיתי
משם...רק תוכלי להתרומם
סורו, סורו ממני,
יגון, קדרות ומחשבה
הן חי אני, חי עודני
שיכר אשתה ואהבה
לראות את המסע שלה
את המשא שעל כתפיה
את החיים נחרטים על גופה
את נפשה המצולקת
את הייסורים
את הכאב
את האהבה
את השנאה
את התיעוב
את ההשפלה
את התשוקה
את הסיפוק
לדעת שלמרות הכל
היא יודעת עמוק בתוכה
שהמשא הזה שנראה כבד
נראה כואב
נראה בלתי אפשרי
המשא הזה הוא בעיקר עבורה
כי בסוף המסע ...היא תגיע אל המקום שלה
אל המקום בוא תחוש את החיים
אל המקום הקטן/גדול בו היא תהיה שלמה
לפעמים חלומות של אחרים מצטלבים בחלום שלנו
לפעמים הם צועדים במקביל
לכל אדם חלום, לכל אחד פנטזיה
לאחד החלום חלול, ריקני, בלתי נגיע
לאחר הוא מלא, ממלא, נמצא בהישג יד
לעיתים הוא מתנפץ ברעש עצום אל המציאות
ולפעמים הוא מתגנב בשקט חרישי אל מתחת לעור
לחלום אותה
לחלום אותה
שתחלום אותי
תחלום איתי
אולי פעם חלומות ייצטלבו
חלום בהקיץ או חלום בלי דעת....
"שבויים בתוך מעגלים, כולם מסובכים,
אז מה את עוד חולמת,
שנים הם מסתירים, שנים כולם יודעים,
אבן מתהפכת,
בלילות ובימים כולם כבר מדברים"
היום
הגיע הרגע לשלוח יד ולגעת
להניח את היד הפרושה על הראש המורכן
אל הגוף השפוף
לחוש את הרעד הקל, הרטט החולף
להכין את האושר המזוקק,המזוכך העומד להתפרץ
את הכאב המצמית, המעיר, שנושא אותך על כפיים
היום
גופך מעורטל, מצטמרר, נבוך טיפה
נפשך עטופה עדיין, מחפשת את הדרך להתערטל
להשיל מתוכו את שיירי המגן
מפלסת לאט את הדרך לצאת אל החופש
מחשבה מתרוצצת מחפשת מנוח, מזור, מרגוע
מבט, לחישה, נשימה
הדרך כבר נגמרת....התחנה כבר מתקרבת
היום
היום את תהיי מעורטלת,מוכלת,מוגנת,משוחררת,כואבת,אוהבת,נאהבת
"היום נעשה משהו בלתי נשכח
שישאיר זיכרון של שמחה מבורך
היום אשלח יד ללטף את ראשך
היום אגרום לך סוף סוף.....לחייך"
תחילת שבוע ראשון של אחרי
אחרי חזרה לשיגרה
להיזכר ברגעים ההם
התאווה
התשוקה
הכאב
הרוך
הגסות
העדנה
ההכלה
הנתינה
הלקיחה
ההשפלה
ההרמה
להרגיש אשם אבל לדעת לחלוק אותה איתה
גם ברגעים בהם היא הייתה שם, מוטלת כואבת אבל מוכלת
מושפלת אבל מורמת
מסופקת אבל גם רעבה לעוד
גם ברגעים האלה ידעתי....שאני אשם
אשם ברצון ההדדי להתחבר בכל הכוח, בכל העוצמה
להתחבר כדי להיות שם, יחד עם הכאב, ההכלה, הרצון
ובפעם הבאה...האשמה תתחלק ביננו
להשאיר הכל מאחור...שימתין
כלום לא יברח
הכל יישאר במקומו
לנסוע, לחוות אחרת, לחשוב אחרת, לנשום אחרת
לדעת שהכל עוד שם...ממתין
העצב, הכאב, ההנאה, האושר
לא מתפוגג, לא נעלם, לא מתעמעם
לפעמים הכל נשאר אותו דבר
לפעמים הוא רק הולך ומתחזק
"כל רגע שנשמר - זכרון ישן
וכל מה שנשכח עם השנים
כל שכבר עבר
האם תזכור אותם
האם תדע? אתה שם בכולם"
לעוף אל מקום אחר,עולם אחר
ניחוחות אחרים,שונים,מרגשים,מסקרנים,מפתיעים
לקחת אותה אתך בלב, בנפש
לדעת שהיא מחכה לך כשתחזור
בדיוק כמו שהשארת אותה
והשארת לה מילים,זכרונות, מעשים שלא הושלמו
להותיר בה את התשוקה
להטמיע בה את הגעגוע
כדי שברגע הנכון...
הנפש הכנועה תהיה שוב....שלך
"אם אתה עובר ת'לילה
אז סימן שכבר עברת
את מרחק הלב מן המחר,
וחיית קצת למעלה,
וחיית קצת למטה,
העיקר חיית כי בסוף תנחת".
לקחת את היד המושטת בהיסוס
לצעוד לאט
ביד בוטחת לאחוז במותניים המעט רועדות
בצעדים המהוססים
במבט מרוחק אל האופק
ציפיה של לקראת
מחשבות של אחרי
לדעת כי שם ממתין לה האושר הכואב
לגעת בכפתור שמפעיל את תחושותיה, רגשותיה
להניח אותה על המדרגה הראשונה
מבט אחד שלה למעלה
צעד ראשון כבר נעשה
הנה יחד, כגוף אחד,יישות מאוחדת
צועדים לאט במעלה (או במורד)
שם בקצה המסלול
מרצד הגהינום הזמני
אשר יוביל אותנו יחד
אל המקום שלה, שלי, שלנו
