אל תיגע לי בכדורים

לא קצת מיצו את הכתיבה על הבדסמ ומועדון הדאנג׳ן? כל תקופה יש איזו כתבה או חמש שמזכירות לאנשים הרגילים אלו שלא מתעניינים בבדסמ או בסצנות סקס בציבור שיש כזה דבר יחסי שליטה ואישה על עקבים שמרביצה למישהו עם שוט. באמת תודה רבה לכם שעכשיו גם סבתא מרים מודעת לסיפור. ועכשיו חשבתי על זה. באמת ובתמים שאנחנו מוציאים לעצמנו את המיץ עם שאיפת הקיטור המונוטונית הזו סביב מיניות אחרת כולל כולל בדסמ. גם אם רצינו להשאיר איזה אור קטן דולק על היופי שיש במיניות אחרת אז כל ההתעסקות הזו סביב הנושאים האלה בצורה כזו סיסטמטית בכל מקום מכל עבר יורה לעצמנו ברגל. במקום שבאמת המיניות האחרת תפרח ממקום של רצון כיף תענוג וסקרנות זה מרגיש שרק תוקעים את זה בכל מקום כדי שנתוודע לדבר הזה ונרגיש כמה זה כבר לא מיוחד. האמנם זה לא מיוחד? האמנם. כי אם היה מיוחד לא היינו שומעים על זה בכל פינה מיינסטרימית כולל בעמוד הבית יחד עם בנט.

אם יש משהו שלימדו אותי החיים הוא שיש את אלו שילקקו ויקבלו חזרה וכך הנוסחה תעבוד עבורם. כל ליקוק הוא תמורת ליקוק ואם אין ליקוק אז אין ליקוק חזרה יותר או בכלל. הבחנתי שכך זה גם אצלי רק שאני לא מלקקת חזרה. אבל כשליקקתי חזרה היו מלקקים לי שוב. ושהפסקתי אז הפסיקו. מה שעוד הבחנתי הוא שיש את אלו שמלקקים מבלי שאני אלקק להם. דבר המעיד על אותנטיות שלהם. או סתם רצון להביע אהדה כלפי מה שכתבתי. או רצון למשהו. ניסיון לזיין אין באמת כי אני לא בקטע של זיונים רנדומליים. עם זכרים רנדומליים. באופן רנדומלי. 

להתלהב מהכלוב כי יש פה ליברליות מינית מוחצנת בוהקת מוגזמת מטורפת. כי יש פה הרבה ניבולי פה. כי יש פה תמונות. כי יש פה סוטות. כי יש גם סוטים. כי אפשר ללכלך וללכת. כי אפשר גם לדרוך על הרטוב. לא יודעת. אישית ממתינה לסדרה טובה כמו ואף יותר מהמתים המהלכים או משחקי הדיונון. אבל גם שם ההמתנה ארוכה.

איפה הם הימים ההם כשהייתי יוצאת ומתלהבת ממחמאה של מישהו. מתלהבת על אמת. התלהבות כזו בתוך הריאות. אורגזמה כזו של הלב. כמו ריקוד טוב שיוצא מן הנשמה. איפה הם הימים שריקוד על עמוד היה מעורר אותי. רק אותי. לא אחרים. זין על אחרים. איפה הם הימים כשהייתי מצטלמת עבור מישהו ומרגישה את האון. את החוויתיות שבתמונה. שבמסגרת שלה. קוטפת את התגובה שלו באלגנטיות. בתיחכום. בהתפעלות. איפה. אותם לילות ששחור לא פגש לבן ולבן לא הביט על שחור. גם לא בשוליים. כוס עאמק על טינדר ופייסבוק. הרסו לנו את הרומנטיקה.

לא נמאס לך. באמת שואלת. הרי הבנו כבר בווידוי הראשון השני. שלישי. אפילו ב-52 כבר הבנו. ואז זה המשיך. והמשיך. ועוד ועוד. כמו לולאה. כזו שלא נגמרת. והסיפורים. אוי הסיפורים. שמישהו יפסיק את זה כבר.

עיצת אחיתופל או אמת. בנות אל תיקחו אותי באופן חד משמעי אבל אני מניחה שרוב הגברים משקרים. הם ישקרו לחוקית שלהם (לא נישואין בהכרח!) על מה רצו מה חשבו ואפילו מה עשו. זה תקף כי עובדה זוגות מתגרשים ועובדתית מישהו בגד. לא חד משמעית הגבר. אבל ברגע שהאישה איבדה את הגלאם שלה סביר להניח שהגבר הוא שבגד. וגם אם הקשר הוא רגיל ושיגרתי סביר להניח שהגבר מתכנן לבגוד. הוא טוב בבית אב טוב לילדים קונה לאישה מתנות ותכשיטים אבל בתאכלס מחפש וחיפש אחרות. אל תאמיני לגבר שלך. לא במאה אחוז. ואל תפקירי את עצמך. לעולם. כי גם את אולי תצטרכי למצוא אחכ מישהו אחר.

יש את אלו שלעולם לא ישימו אינטימיות בציבור. וזה לא שאין על מה להתפאר. אלא פשוט כי זה לא באמת פשוט. לבוא ולהניח משהו אינטימי במקום כל כך וולגרי קוריוזי ורחוק מהפקת תועלת. יש נשים שכבר הבינו את זה ויש את אלו שלא. יש את אלו שעשו את זה ויש את אלו שלעולם יעשו את זה. אינטימיות נו. לא יודעת כמה זה כבר אינטימי. ייתכן והגוף שלנו כבר לא מרגש כמו פעם. לא יודעת. 

שווה ערך להכנסתי טמפון ויצא לי דם/אכלתי חביתה הבוקר/שתיתי דיאט קולה. 

הערך מתחיל בדיוק היכן שהוא לא היה.

בגדול אל תעשה את זה. בגדול אל תיגע בי. לא רוצה שתתקרב. או שתסתכל. כן אני שחקנית ואני גם מלצרית. לומדת תואר במשהו שעוד עשור אתחרט עליו. בטח ארצה שניים או שלושה עליי במכה אחת. אבל בסוף גם אני אהיה סתם אחת בתוך ארון הסמרטוטים של. אז אל תאנוס אותי. אני מפצירה בך למרות השמלה החושפנית והציצי סיליקוני שלי שמתפוצץ החוצה. כן זו תמונה סוטה אני יודעת אבל זכותי אז אל תעשה את זה. יכולה ללכת ככה לאן שבא לי. בגדול אל תאנוס אותי. אל. me too. שווה לתחת.

בתוך דמות של גבר. אני גבר עם ראש של אישה. אני אישה ממין זכר. אני גבר עם מחשבות של בחורה. אני בת עם ביצים של בן. אני נקבה שיש לה פנטזיות של גברים. אני גבר עם שיער נשי. אני טיפוס שלא יודע איך לגעת. אני גיי שרוצה שיכירו בו כטראנס. אני לסבית א-מינית ובלי איבר מין. יש לי איבר מין אבל באופן היפותטי. אני לא נוגעת במי שהוא לא קונקרטי. אני נוגעת בכולם. אני זונה.

אני קוויר.