לפני שנה. 25 במאי 2022 בשעה 14:37
מדרון חלקלק כזה בין מציאות לדמיון. את חשה שאת תופסת את החיים כבד מידי. רגשות ישנים עולים ותחושות שחשת בהן פעם צצות. אלו שכבר קברת באיזה ארון או פשוט נגוזו. מחלקת את החיים לחצאים ולרבעים. אדישות מובהקת לגבי דברים ישנים דברים קיימים. אדישות מאהבות ישנות מרצונות כמיהות. בלהות. הבזקים ושבבים של זכרונות ומחשבות. ושוב נעלמים ושוב חוזרים ושוב הולמים בכוח. את נזכרת ביופי של הזיכרון ובכמה הכל היה שחור או לבן ואהבת את זה. רצית שחור רצית לבן לא אהבת את האמצע. מדרון חלק בין עבר להווה הפערים עצומים הקו ביניהם מעומעם. אינך יודעת כבר מה מציאות ומה הדמיון.
