אל תיגע לי בכדורים

הטעם שלי בגברים מאד מאד ספציפי. ברמה שלפעמים אני אפילו לא יודעת מה אני באמת אוהבת או למי אני מתחברת ומה בדיוק מגדיר את החיבור שלי אליו. מה שכן אני יודעת בוודאות למה אני לא מתחברת. הבעיה היא שהיום לפתע ממש כמו השפעת יש מלא זנים. כיום ניתן לחלק את הדושים לכל כך הרבה קטגוריות. הדוש המתנשא הדוש ההפוך הדוש המבוהל הדוש האהבל. אבל מה שחולש על כל אלו הוא ה-דוש. בעיני דוש זה גבר שהוא לא גבר. לא מבחינת הנראות. מבחינה חיצונית הוא יכול להיראות סופר גברי. אבל יש לו גינונים שהופכים אותו ללא גברי. ללא מושך. ללא מעניין. ללא. מאחר ויש ככ הרבה תתי דושים זה כאילו אוכלוסיית הגברים מאד מאד הצטמצמה. קשה למצוא גברים שיהיו מושכים בכל רמ״ח מוחם. הם ממש זן נדיר.

כמובן שיש גם דושיות…