אל תיגע לי בכדורים

מאיפה להתחיל בכלל? האוסידי הזה דופק לי את המוח. ממש אבל. לפעמים אני סקפטית אם קיימים אנשים עם כאלו שריטות כמו שלי. ואז אני גולשת באתרים בינלאומיים ורואה שיש הכל מהכל אבל למה עדיין זה כזה שקט ומוצנע. אם הייתי מרגישה זה אומר שהייתי נוגעת. זהו זה משפט המפתח אבל מה פאקינג הבעיה. למה רציונאל לא קיים פה.

אין לי לסמוך אלא על עצמי. עדיין הרציונאל לא קיים וההיגיון גם הוא בתחתית. ועדיין רק על עצמי אני יכולה לסמוך. אירוני לא?

ואיפה כל שאר הדברים הטובים ששורטים אותי. עומדים בשורה בכבוד בלי לזוז.