לפני 7 שנים. 31 ביולי 2017 בשעה 7:42
הגשם השוטף מרטיב את כולי, אני רצה במעלה הרחוב ומגיעה לסף דלתך, אתה פותח את הדלת רק התעוררת מהשינה שיערך סתור ועיניך מקומטות לגופך תחתון בוקסר, לעזאזאל נשארת חתיך הורס.
אתה מביט בי ומחייך, מושך אותי אליך ומחבק אותי בלי מילים ומכניס אותי פנימה לבית החמים שלך, מפשיט אותי מבגדיי ועוטף אותי במגבת חמימה במגבת נוספת מייבש את שערות ראשי, אתה לא מדבר יותר מדי אף פעם לא היית דברן גדול, אתה רק מושך אותי למיטתך מכסה אותי בשמיכת הפסים שלך ואומר לי "תשכבי את חייבת להתחמם שלא תהיי חולה" ויוצא מהחדר.
החדר נעים וחמים אני מתחילה להרגיש את כפות הרגליים שלי שקפאו וגופי הקר מתחמם לאיטו העיניים שלי מעט נעצמות שאתה חוזר לחדר עם כוס תה מהביל מגיש לי לפה ואומר "תשתי".
אני שותה ונרדמת,. אני לא זוכרת כמה שעות ישנתי, אני רק זוכרת שהיה חושך בחוץ ואתה עמדת במטבח וחתכת סלט. זרקת לי חולצה ענקית שלך ואמרת "תתלבשי , ובואי שבי את בטח רעבה".
העינים שלי עדיין רטובות מדמעות ואתה מסתכל עלי ומגיש לי צלחת מרק עדשים חם "נו, תאכלי" על השולחן הסלט שלפני רגע חתכת ולחם שהדים חמים יוצאים ממנו, אתה מוזג לעצמך צלחת ומתיישב לידי. אנחנו אוכלים בשקט בדממה, רק הגשם שיורד בחוץ קורע את השקט. אתה שוב מביט בי ושואל "מה את עושה פה ? מה קרה ? זה לא שאני לא שמח לראות אותך , אבל אני רגיל שאת באה רק שאת בורחת ממנו , למה ברחת הפעם ?
אני מתלבטת אם לספר לך כי גם ככה אתה כבר שנים לא סובל אותו וגם הוא לא סובל אותך במפגשים בינכם התקשורת בינכם שואפת לאפס שלום שלום ואל תבוא לי בחלום. אבל תמיד הוא ידע שאתה החבר הכי טוב שלי ושתמיד תהיה שם איתי ואין סיכוי שאוותר עליך אפילו לא בשבילו. הוא אף פעם לא ניסה לתפוס את המקום שלך ואתה לא ניסית לתפוס את שלו לא סבלתם אחד את השני אבל התמודדתם עם "הזוגיות" הזו שנכפתה עליכם.
"נו" אתה לוחץ "את מספרת, או שאני צריך לנחש" ,
"עשיתי את זה", "מה עשית?", "פתחתי בהליך גירושין, זהו הוא אמור לקבל את הניירות בימים הקרובים" ואתה מחייך אלי ואומר "אז למה את בוכה ? " ואני עונה "אני בוכה מאושר".
אתה מחייך ואומר, "אני שמח, בשבילך, הגיע הזמן להשתחרר מהאזיקים שלו, אישה מורדת שכמותך".
כן , זה היה הכינוי החדש שלי כל פעם שלא הסכמתי למשהו שנאמר זאת הייתה המילה הקבועה "את אישה מורדת" .
"טוב, אין טעם שתחזרי עכשיו תשארי לישון פה ומחר בבוקר את טסה הבייתה" אני מהנהנת לך בראשי ואנחנו הולכים לחדר השינה אתה מחבק אותי חזק, בחוץ הגשם מתחזק העינים נעצמות ואנחנו נרדמים.
ולך איש יקר שתיכף מתחיל את ההתחלה של החיים שלך והסוף של הנישואים שלך .. תדע שהאושר נמצא שם איפושהו רוץ פרח וצוד אותו ותדע שאתה מאושר ילדייך יהיו מאושרים כמוך.
כמו תמיד פה איתך ..שולחת חיבוק גדול ונשיקה 💙.
