אני יוצאת מתוך אריזת קרטון שהייתה סגורה בארון המון שנים, נמתחת ומגלה את עצמי מחדש.
מגשימה את עצמי , את היצרים שלי את הפנטזיות שנרקמו במוח שלי במשך כל השנים שהייתי בקופסא.
כל יום נועד להגשמת פנטזיה חדשה ...
כמו שישנה האפשרות באוטו לחמם נקודתית רק את הרגליים, אני צריכה משהו לחמם בעזרתו מקומות שונים בגוף הקר . לחמם את הלב הקפוא שלי , שלא יפשיר. לא חימום כמו אלכוהול שמקיאים בבוקר למחרת. חימום באמת. חימום לידיים, חימום אישי אנושי שהוא לא כפפות. משהו שיזרים לי את הדם ישר אל נקודות של אור. אני רוצה חימום לעיניים, שיפסיקו להתייבש לי מכל המראות הבינוניים האלה חימום שייבש את הדמעות וילקק את הפצעים הפתוחים. חימום שהוא לא רק העדר החושך.
חימום לאוזניים שמנסות להיסתתר מאחורי שיער סתור ולא חימום של אוזניות פרווה לבנות חימום מלטף שמעביר זרמים וניצוצות של חום בגוף. אני לא רוצה לקפוץ שיהיה לי חם, לא לחכות לחורף מלוכלך שיגיע, לקוות לקיץ שישאר ויחמם, אני רוצה קיץ שמח בלב, כשהשמש השקרנית מביאה איתה סוודר צמר בצבעים שמחים. שמיכות לחדרים שבלב. ולפעמים אני פשוט לא יודעת מה לומר כשבפנים מרגיש ממש קר .
עתה כשהשמש מתמוססת במים ואני מודעת פתאום לרפלקס טורדני .. רגליי עדיין מוכנות לטפס במאות המדרגות בדרך אל האור. אבל אני רק יושבת בקצה המזח וצופה באחרוני השחפים על המים המתנועעים חרש חרש. אני מהרהרת בעולם שהמשיך לנוע בלעדיי סיפוריו נפרשים אם אני רואה אותם או לאו... זה לא ממש משנה .. אתה ודאי שוכב במיטה. אני מעלה בדימיוני את פנייך החשופות מכוח השינה . ותוהה איך אתה נראה היום ואם אתה חולם על הימים ההם שההינו יחד. האם אתה מתגעגע אליי שכובה לידך. נקודות של זמן פלשבקים שלנו חבוקים והזמן ..הרי הזמן לא יחזיר אותך .. אבל פעם הבטחת.. או שרק הבטחת לעצמך?
ובסוף הכל מתנקז אליי מבט עם זוויות .. אולי אני גרועה ברמזים צבעים ואותית .. מתי אלמד לבחור נכון ?
.. הכותבת אחרי לילה נטול שינה מהול בגמירות ולכן אין לקחת את דברי ברצינות .. חחח בוקר של אהבה ביציס!!!
אתמול נזכרתי במטפלת הזוגית שלקחת עבורנו היא כמובן הייתה אמורה לטפל בי לא בך שכן אתה תמיד היית "מושלם" זאת אני ההיתי הלא בסדר ..
היא שאלה אותי למה אני רוצה להתגרש ואני הסברתי שכל עוד הייתה אהבה אז היה על מה להילחם ואהבתי ה' עדי שאהבתי.. נלחמתי בחירוף נפש על האהבה שלי על המשפחה שלי נלחמתי .. למרות הבדידות הרוע והיחס הקר, למרות הרצח היומי יומי שלי, למרות ההשפלות, למרות הסטירות הכואבות, על הכל מחלתי גם שהפכת אותי לאישה קטנה ומגומדת אישה מכוערת חסרת חשיבות .. מחלתי כי אהבתי .
אבל ביום שגיליתי שנגמרה האהבה לא נותר יותר בשביל מה להילחם קמתי מן העפר והאישה הקטנה שלך הרימה את ראשה למעלה והחליטה שדי היא לא קטנה יותר היא טובה ויפה נפלאה ועצומה ויש בה כל כך הרבה שאתה ראית כל כך מעט.
והיא רק חייכה והקשיבה ואז אמרה אהבה תמיד אפשר להצית מחדש ... ואני החזקה והיפה עניתי "אני כמו גחל תוסיפי לי ענפים והאש שבי תוצת מחדש .. אבל אין ענפים ושפכו עלי ליטרים של מים אז הגחל כבה אין סיכוי להדליק אותו שוב".
הוא היה הזיון הראשון שלי אחרי הגירושים . ההיינו חברים מאוד טובים ועבדנו באותו ארגון.
זה התחיל בטיול מנהלים שיצאנו אליו יחד. כל הדרך ישבנו באוטבוס יחד מאזינים באוזנייה אחת לאותה מוסיקה צוחקים ומעבירים חוויות . חברים לא ?? לא חשבתי שיש ביננו משיכה .. כל הטיול ההיינו צמודים אחד לשניה רוקדים, צוחקים, שותים ונהנים מהטיול ומחברתו של האחר. בדרך חזרה הבייתה הנחתי את ראשי על כתפו ונרדמתי. הגענו הבייתה והוא העיר אותי בנשיקה . בהתחלה לא ידעתי איך להגיב זאת הייתה נשיקה נעימה, כזאת שבא לך שתמשיך אבל זה לא היה נכון להמשיך אותה...ברגעי מבוכה יש לי נטייה לצחוק צחוק מטורף, אז צחקתי והוא הסתכל עליי כאילו השתגעתי .. חיבקתי אותו ואמרתי שלום מתעלמת מהנשיקה המדהימה שלפני שנייה הדביק לשפתיי. למחרת הייתי בחופשה ויצא לנו להתראות רק בשבוע שלאחר מכן. עניין הנשיקה נעלם כלא היה דחפתי אותה למגירה קטנה בשידה והחלטתי להניח לה . חבל להרוס חברות בשביל נשיקה. בימים שלאחר מכן הרגשתי איך המבט שלו משתנה הוא פתאום הסתכל עליי במבט אחר .. מבט של בא לי .. מבט שלא אומר כלום אבל אומר הרבה .. ערב אחד סיימנו לעבוד מאוחר ואני הייתי בלי רכב אז הוא הציע להקפיץ אותי הבייתה ואני הסכמתי. מרגע כניסתי לרכב היה חשמל באוויר שוב המבט הזה שלא משתמע לשתי פניים והיד שלו שספק נוגעת בהילוכים ספק נוגעת ברגליי ואז זזה עוד קצת קדימה ועולה למעלה אל פניי מלטפת את הלחי ומקרבת אותה אל פניו ושוב נשיקה טעימה רק שהפעם הלשון שלו נדחפת פנימה מושכת גם את הלשון שלי למין ריקוד סוער. אני חושבת שצריך להפסיק אבל זה כל כך נעים שאני מרפה מחשבות ונותנת ליד שלו להגיע אל מתחת לחולצה וללטף את השדיים שלי ולהמשיך אל מתחת לחצאית וגם שם ללטף מתחת לתחתון ולהרגיש את הרטיבות שלי שמתחילה להיווצר מהמגע שלו. הוא יודע כמה שאני רעבה והוא ממשיך דוחף אצבע ואז אחת נוספת ועוד אחת, פותח את השפתיים של הכוס ומעביר אצבעות ומשחק משחק מטורף עד שאני גומרת ואז הוא מנשק אותי כאילו לא נישקו אותי מעולם. מאותו יום החברות הפכה ליזיזות מושלמת במשרד בשעת לילה מאוחרת שכולם היו הולכים רק השולחן היה עד לקיומנו, שירותי הנכים שהפכו ליעד קבוע לעלייה לרגל.. כל שעת צהריים הודעת sms ואנחנו שם לזיון מהיר , חניית האוטובוסים שהמושב הקדמי מקופל ומולנו נשקפים אור הירח והכוכבים אני דבוקה לשמשה שמלאה באדים.. והתאווה רק התעצמה הזיונים הפכו לתדירים יותר ומסוכנים יותר לי ולו. השתדלנו לשמור על פרופיל נמוך נשארנו חברים טובים אבל נזהרנו במפגשים חברתיים עם מבט העינים או נגיעות מיותרות שבשנייה היו מעירים דובים משנתם.. כך זה נמשך מספר חודשים.. רומן שקט ורומנטי מלא בסקס ויצירתיות .. איתו גיליתי את המיניות שלי, איתו גיליתי שמאחורי המסך של הילדה הטובה (שהיחיד שאי פעם נגע בה היה בעלה) היא זנזונת שובבה שאוהבת סקס ונהנית ממנו, איתו גיליתי את הילדה הרעה והרעבה שבי שלא יודעת שובע ורוצה עוד ועוד ועוד .. הסקס היה מטורף החיבור היה אדיר ובתוך כל הרומן המטורף הזה הצלחנו לשמור על החברות המיוחדת שהייתה לנו .. בסוף השנה הוא החליט לחזור למקום מגוריו הקודם ולקבל תפקיד אחר ולכן דרכינו נפרדו הרומן הסתיים ואנחנו נשארנו חברים טובים השארנו את העבר מאחור .. למרות שמדי פעם אני רואה את המבט הרעב בעיניים שלו ..כמו פאפי חמוד שמחכה להפתעה .. אבל לא !
האמת שתמיד דגלתי במשפט שאסור לערבב ביזנס עם פלזר .. אבל איתו הערבוב היה פשוט מצויין 🤣
אתמול במסע החדש שלי הסתיים והתחיל פרק נוסף. אתמול היתה ההתחלה של שארית חיי . . זה לא קל המסע הזהשאורך כבר לא מעט זמן
.. והוא עמוס ברגשות לבטים הפסדים והכי חשוב נצחונות !
כן נצחונות שלי על עצמי על אלו שסובבים אותי ניצחון על הפחד מהלא נודע והמסע הזה מחשל אותי מכניס רוח חדשה למפרסים ישנים ואני אולי סירת מפרס שהייתה מרופטטת אבל היום היא משופצת כהלכה!
וכן .. זה לא קל לקבל החלטה לעזוב משרה חלומית ונוחה אחרי 17 שנה וללכת לרדוף אחרי חלום כשיש 4 קטנים בבית אבל זה הכי קל לוותר על עצמך ועל החלומות שלך ולהישאר בבנאלי ובישן. אז,קמתי ורצתי קדימה וסיימתי והגשמתי והתעודה הנכספת שלי ביידי .. וכן זה קל לוותר על עצמך והחלומות שלך ועשיתי זאת לא מעט. אבל בתהליך הארוך שלי במסע הזה שלי לגילוי עצמי, אני מוכיחה לעצמי כמה אני חזקה. לא מוותרת, נופלת קמה,שורטת, בועטת אבל שוב קמה ואני חזקה! ואמשיך להיות חזקה.
קודם כל עבורי כי מי שהכי חשוב במשוואה הזאת זאת קודם כל אני כשאני מאושרת וחזקה גם הם איתי ❤.
מחר, עוד פחות משעה היית אמורה לחגוג יום הולדת 44, זאת השנה השלישית שאת לא חוגגת אותו.
שנה שעברה חגגתי את יום הולדתך כפי שחגגנו אותו קצת לפני לכתך .. יום כיף בספא בתל אביב, מסאג' תאילנדי מפרק עם בחור רוסי שמפרק יצאתי שבורה מהטיפול הזה רק שתדעי , משם המשכתי למסעדה האהובה עליך, ישבתי במקום הקבוע שלנו ליד החלון שהרוח הנעימה מהים מלטפלת את שערי והזמנתי את המנה שאת נהגת להזמין למרות שאני לא ממש אוהבת אותה, אבל אכלתי בשבילך וחשבתי עליך איך היית מתענגת עליה מספרת סיפורים אירוטים על אוכל, יפה שלי.
כהשמש כמעט שקעה נסעתי לפינה הזו בים בחוף גורדון וישבתי על החול החם, בקבוקון ויסקי קטן ( כן את יודעת אני לא ממש שתינית כמוך ) לצידי ומלא מלא מים ושתיתי בשבילך הרמתי כוסית לחיים, לכבוד החיים שלך והמוות שלך. קופסת סיגריות מונחת לצידי ואני כמו קטר מעשנת סיגריה לסיגריה שותה ומעשנת והדמעות לא מפסיקות לרדת.
בסוף הערב כבר הייתי די שיכורה אז הלכתי למלון ונזרקתי על המיטה וחשבתי עליך.
היו לך חיים יפים אמרת. נהנית, בילית, טיילת, הכרת עולם, עשית גברים נשים והם עשו אותך, לא ויתרת על תענוגות החיים מצצת כל רגע בהם כאילו ידעת שהם יהיו קצרים בשבילך. בדיעבד, אני כל כך שמחה שאכלת את החיים והם אכלו אותך שמיצית בהם כל רגע כל שנייה לא פחדת מדבר ועשית הכל אמיצה שכמותך..
ואת בטח שואלת איך תיכננתי לחגוג לך השנה .. אז מחר אני אסע שוב לתל אביב כפי שאני עושה בשנה האחרונה .. מגשימה את חלום חיי שאת לא זכית לראות אותו מתגשם .. למרות שתמיד האמנת בי ובו וידעת שמתישהו אני אגשים אותו .. וכשאקבל את התעודה היא תוקדש לך, זאת תהיה המתנה שלי בשבילך. על זה שהאמנת בי ובחלומות שלי ובחייך דחפת אותי וניווטת אותי להגשים אותם.
בסוף הערב שכולם יתפזרו לביתם אני אלך לשם אל החוף האהוב שלנו ואשב בין החוף לגלים ואקשיב ללואיס אמסרונג שלך ואזכר ברגעים הקסומים שחלקנו יחד את ואני רגעים של אושר נצחי שישארו עימי לעד .. אני יעצום את העיניים ואראה אותך מולי יפה מאושרת מחייכת רוקדת ועיני השקד המדהימות שלך נפתחות לרווחה ואחייך אליך בחזרה.
האם אתם יודעים מי אתם ? האם אתם יודעים מה עובר עליכם? אתם יודעים מה קרה לכם ? האם אתם רוצים לחיות ככה ?
אתם יודעים ? אני לא יודעת הכל .. רק חלק ..
אנחנו מתעלמים מהתסמינים שלנו עד שאנחנו נופלים לרצפה ולא קמים.. ופתרונות קלים נראים כנורא מספקים.
אנחנו רוצים לחשוב שאנחנו מין שונה אבל אף אחד מאיתנו לא בלתי מנוצח בסופו של דבר עלינו להבין שאנחנו בני אדם ועלינו לדעת שגם אנחנו זקוקים לעיתים לעזרה . אז ספקות זה דבר נורמלי ואתה יכול לבחור בכל דבר שקורה לך אם להתחזק ממנו או להתפרק ממנו ואני מאמינה בעצמי ובדרך שלי אני מאמינה שאני צריכה להתפרק בשביל להתחזק..
לשחרר בשביל לדעת ..
לנצח אותי אותך אותנו ..בשביל לחיות בשבילם בשבילי..
אז אני יודעת שיש דברים שאני זקוקה להם לא רק בשביל לשרוד אלא גם בשביל לפרוח . ולפעמים יש מין הרגשה של מנהרה ארוכה ומפחידה מלאה בשדים ..אבל חייבים לצאת מהצד השני כי מה שמחכה שם עשוי להיות נפלא .
אז אני נכנסת למערה הזאת ויהי מה ! כי יש רגע אחד שגרם לי להעריך מחדש את כל מה שאני יודעת .. וצריכה .. ואולי עוד קצת הוא יגיע השקט הזה והשדים ייעלמו והשקט ..אך השקט כשהוא יגיע .. הוא יהיה פשוט נפלא!
