כמו שישנה האפשרות באוטו לחמם נקודתית רק את הרגליים, אני צריכה משהו לחמם בעזרתו מקומות שונים בגוף הקר .
לחמם את הלב הקפוא שלי , שלא יפשיר. לא חימום כמו אלכוהול שמקיאים בבוקר למחרת. חימום באמת.
חימום לידיים, חימום אישי אנושי שהוא לא כפפות. משהו שיזרים לי את הדם ישר אל נקודות של אור.
אני רוצה חימום לעיניים, שיפסיקו להתייבש לי מכל המראות הבינוניים האלה חימום שייבש את הדמעות וילקק את הפצעים הפתוחים. חימום שהוא לא רק העדר החושך.
חימום לשפתיים הקרות שנסדקו מהיעדר מגע ולא שפתון לבלו בטעם מתוק.
חימום לאוזניים שמנסות להיסתתר מאחורי שיער סתור ולא חימום של אוזניות פרווה לבנות חימום מלטף שמעביר זרמים וניצוצות של חום בגוף.
אני לא רוצה לקפוץ שיהיה לי חם, לא לחכות לחורף מלוכלך שיגיע, לקוות לקיץ שישאר ויחמם,
אני רוצה קיץ שמח בלב, כשהשמש השקרנית מביאה איתה סוודר צמר בצבעים שמחים. שמיכות לחדרים שבלב.
ולפעמים אני פשוט לא יודעת מה לומר כשבפנים מרגיש ממש קר .
