לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הגשמת פנטזיות

אני יוצאת מתוך אריזת קרטון שהייתה סגורה בארון המון שנים, נמתחת ומגלה את עצמי מחדש.
מגשימה את עצמי , את היצרים שלי את הפנטזיות שנרקמו במוח שלי במשך כל השנים שהייתי בקופסא.
כל יום נועד להגשמת פנטזיה חדשה ...
לפני 7 שנים. 1 ביולי 2017 בשעה 7:08

לבשתי את השמלה האדומה זאת עם המחוך הקצר שמסתירה טפח ומגלה טפחיים, התאפרתי ועטיתי על פני את המסיכה,זו שעוטים רק באירועים מיוחדים מסיכת החיוכים בפנים הלב משתולל אבל כלפי חוץ חייב לשדר עסקים כרגיל..

נעלי עקב שחורות לרגלי קצת בושם ואני בחוץ בדרך למסיבה.

המוני גברים ונשים בשחור חלקם יפים יותר חלקם יפים פחות, מוסיקה מחרישת אוזניים ואלכוהול שזורם בין האצבעות חדרים אפלים עם גברים ונשים שמתפלשים אחד בשני ומסביבם דמויות שמתבוננות חוקרות.

אני יוצאת לאזור הריקודים מוכרת את נשמתי למוסיקה, נכנסת לטראנס הריקודים זה שמפרק משחרר מוציא מתוכי את כל הרע הטוב הלא נודע הריקוד משחרר אותי שולח אותי לנקודה אחרת בספייס , נקודה בה אף אחד אחר  לא קיים גם לא אתה .

רק אני.

 

מ

לפני 7 שנים. 30 ביוני 2017 בשעה 17:37

לפני 7 שנים. 30 ביוני 2017 בשעה 11:45

אם יש  משהו שאני אוהבת בסופי שבוע הלונלים שלי בהם אני נטולת ילדים בישולים קניות וכווו.. 

זה לארוז את המזוודה השחורה את עצמי בגינס קצר ולנסוע לסופשש תל אביבי

היא כבר מחכה לי ..

ריח החופש מדגדג לי כבר בקצות האצבעות😎😎😎

 

לפני 7 שנים. 30 ביוני 2017 בשעה 8:39

 אני מרימה יד בשביל להרגיש את הזין דרך המכנס שלו ועוצרת... לא קיבלתי רשות.. אני מרגישה אותו צמוד אליי עומד בטירוף כמו לבה שרק מחכה להתפרץ החוצה .. כך הזין שלו רוצה לפרוץ דרך מכנסיו ולהיכנס לתוכי בכל הכוח...
תוך כדי נשיקה הוא מושך ממני את התחתון ומעביר את ידו בין רגלי רק כדי לבדוק כמה אני רטובה , חמה ורוצה אותו..

הוא מוריד אותי על ברכי ופותח את הרוכסן שלו ואני מלקקת את שפתי בתאווה מחכה לרגע שהזין שלו כבר יהיה מולי

את ילדה טובה שלי? כן מאסטר!
את רוצה את הזין שלי בפה שלך? כן מאסטר!
את תמצצי אותו טוב טוב? כן מאסטר!
הזין האדיר שלו נגלה לפניי ואני ללא היסוס שואבת אותו לתוף פי... טועמת אותו בהנאה כאילו לא טעמתי זין בחיי, הפה שלי חם ורטוב, הלשון שלי עוטפת את הזין שלו ואני נרטבת עוד יותר ועוד יותר
הוא תופס לי את הראש ומחזיק אותו מוודא שהזין שלו עמוק בתוך גרוני ושלרגע אני לא אשכח מי קובע את החוקים.
הוא משחרר אותי ואני מלקקת את הזין שלו תוך כדי שאני מביטה עליו מלמטה לוודא שהמאסטר שלי נהנה.


מלקקת את הביצים שלו, בולעת

אותן .. שלא תישאר נקודה אחת שלא טעמתי... 

 

אוחח  סתם חרמנות של בוקר יום שישי ..

 

 

 

 

  

לפני 7 שנים. 29 ביוני 2017 בשעה 9:22

שופינג וזה ..  

לפני 7 שנים. 29 ביוני 2017 בשעה 6:12

לפני 7 שנים. 28 ביוני 2017 בשעה 4:21

אתה לא יכול ללכת ולהשאיר לב פתוח.

זה לכבות את האור נשיקה למזוזה,מפתחות וללכת.

ואם יש נעילה אוטומטית, אז לא תמיד חייבים מפתחות.

גם כשאתה לא מתכוון לחזור. לא חייבים מפתחות.

אבל אתה לא יכול להשאיר לב פתוח וללכת

אתה פשוט לא יכול .

 

לפני 7 שנים. 27 ביוני 2017 בשעה 15:14

איך בא לי אותך

פשוט בא לי אותך 

כל כך בא לי אותך .

אמרתי כבר שבא לי אותך ?

לפני 7 שנים. 27 ביוני 2017 בשעה 5:06

השעה 4 לפנות בוקר המזוודות ארוזות נשאר רק להכניס אותן לרכב ולנסוע לשדה התעופה.

קפה קצר של בוקר ואנחנו במכונית מתרגשות להגיע ליעד הבא. חושך בחוץ והרוח קרה וחזקה,  אנחנו מתיישבות במכונית ונוסעות לשדה התעופה.

את ברכב לפני מאירה לי את הדרך ומכוונת אותי לנתיב המהיר, שנייה לפני את עוצרת בצד ואומרת לי סעי אחרי אני אוביל.

בהחלטה של שנייה הקטנה עוברת לשבת לידך באוטו הגדולה נשארת איתי ואנחנו יוצאות לכביש המהיר. 

אני נוסעת אחריך, האור מלמעלה מהבב שהכביש סגור את חוזרת לנתיב הסמוך ואני אחריך.

האור מלמעלה שוב מהבב ואנחנו שוב חוזרות לנתיב המהיר

הוא שוב מהבב שהכביש סגור ואת חוזרת לנתיב הסמוך 

אני מנסה לחזור אחריך שלפתע היא מגיעה משום מקום המשאית הענקית הזאת ופוגעת ברכב. 

הכל נעצר, הרכב מתעופף לאוויר..אני מרגישה שאני בשמיים, עפה, חיה, מתה, הילדים שלי, אני, הכל מבולבל..אני לא רוצה למות.

הרכב נזרק לצידו השני של הכביש. אני מתעוררת , לא יודעת איך, רק המחשבה שנישרף באוטו הלכוד מעירה אותי, הרכב הפוך מעוך.

אני קוראת לאקי את בסדר ושומעת קול קטן עונה שכן, אני משחררת את החגורות שלנו ומצליחה לפתוח פתח קטן בדלת ושתינו יוצאות החוצה מתיישבות על צד הכביש.

הכל מתערפל ואני מאבדת את ההכרה.

מתעוררת באמבולנס בוכה מכאבים אורות מכשירים מהבהבים, אני שומעת את הקטנה צורחת מבכי אמא שלי, אמא.. 

ואת עצמי צועקת בחזרה בלי קול, לאקי איפה לאקי? היא בסדר?  והם לא מבינים אותי, הם לא מבינים מה אני רוצה, אני מנסה לחשוב איך מדברים באנגלית אבל המילים לא יוצאות לי אני שוב מאבדת את ההכרה.

 אני מתעררת בבית חולים מסביב מלא רופאים, אחיות, המולה, שוטרים ששואלים שאלות רעש של מכונות שמחזירות נשימה וריח של מוות באוויר.

את לידי מחזיקה לי את היד ואומרת לי "אל תדאגי אני פה הכל יהיה בסדר"

"מה עם הגדולה" אני שואלת בלי מילים והדמעות שורפות את הפנים ואת עונה "היא בסדר הכל בסדר אתן תיהיו בסדר".

 

אני לא יודעת מה זה היה נס, מזל השגחה פרטית, אני רק יודעת שביום ההוא הארור, היום בדיוק לפני שנתיים בדרך לשדה התעופה כמעט קיפחנו את חיינו וכל יום שאני קמה בבוקר ומסתכלת עליכן בנות יפות שלי אני מודה לנס הזה שקרה לנו באותו יום.

 ולך יקירתי אהובה חברת אמת שהיית שם, חיזקת, תמכת, הרמת ושמרת עלינו אולי אני לא אומרת את זה מספיק לא מתקשרת אליך מספיק אבל חשוב שתדעי שאת מלאך שומר שלי ותודה לך שאת חברה שלי .

אוהבת אותך יאהה שלי .

 

לפני 7 שנים. 26 ביוני 2017 בשעה 19:13