לפני 7 שנים. 17 ביוני 2017 בשעה 20:50
אחרי הרבה חודשים שלא יצא לנו להיפגש נקרתה באפשרותינו ההזדמנות למפגש של סוף שבוע מהמם במרכז.
ארזתי מזוודה קטנה, נתת לי רשימת ציוד :כמה בגדים סקסיים כי בטוח נצא לאנשהו כי את חיית מסיבות תל אביבית לא מוותרת על יציאה וכמובן בגד ים כי בסוף שבוע קייצי וטיפוסי שכזה אין מצב שלא הולכים לים.
עשיתי צ'ק ליסט, יש לי הכל.
החשכתי את הבית לקחתי מפתחות נעלתי את הדלת ויצאתי לדרך, אליך.
מוסיקה טובה בפול ווליום הרוח נכנסת דרך החלון ומפזרת את שערי, ריח של חופש תל אביב כמה התגעגעתי.
הנסיעה עברה ממש מהר כביש 6 ואח"כ נתיבי איילון שמשום מה היו די ריקים ואלוהים ממש אוהב אותי כי הצלחתי למצוא חנייה ממש קרובה אל ביתך .
את פניי קיבלת בחיבוק אוהב ומלא נשיקות גם הכלבה שלך לוקה לא הפסיקה לקפוץ עליי, ללקק אותי ולכשכש בזנבה. הבית שלך המקדש הפרטי שלך לא השתנה, עטוף בחום ואהבה מלא בתמונות וציורים יצירותיך כמובן. המטבח עם הסירים התלוים ועציצי התבלין הריחנים שמפיצים ריח מטורף בכל הבית, חדר השינה שלך עם מיטת האפיריון שבדים לבנים נשפכים מכל צדדיה והאמבטיה המטורפת שלך כולה שילובים של עבודות מוזאיקה שכמובן האחראית ליצירה המופלאה הזו היא את .
התיישבנו במטבח הכנת קפה משובח, ריחו מתנוסס באוויר והבריזה של הים נכנסת אל החדר. אני ואת שוקעות בשיחה ארוכה על החיים.
הפנים היפות שלך נשארו כשהיו טום בוי בנשמתך וברוחך ועל אף שאנו בנות אותו גיל לא השתנית נשארת אותו הדבר כמו ביום הראשון שהכרתי אותך, תלמידה חדשה בתיכון, עם סיפור חיים לא קל הורים גרושים, אלימות קשה בבית , מעבר מבית אומנה אחד לאחר ופנימיות שלא השכילו להבין את הנערה המדהימה שאת . החיבור ביננו היה מדהים כמו סיר למכסה, החיוך המטריף שלך ועיני השקד העצובות שלך כבשו אותי מההתחלה ומאז הפכנו לחברות הכי טובות אשת הסוד שלי, אין דבר שעבר בחיינו ולא ידענו עליו את היית הראשונה לדעת על הנשיקה הראשונה, הצעת הנישואים ליווית אותי לחופה וישבת לייד מיטתי בכל לידותיי לחצת את ידי בכל ציר וציר.
את תמיד היית פרפר חופשי, ליקטת דבש מהפרחים גברים ונשים לא חסרו לך בחייך המהוללים נהנית מהחיים וממה שיש להם להציע לך. כבר בגיל צעיר בישרת שאין בכוונתך להתחתן או ללדת ילדים, את רק רוצה להנות מהחיים ואחרי החיים הקשים שהיו לך בילדותך הבנתי את ההחלטה שלך וכיבדתי אותה. למרות שבטח היית מדהימה כאימא וילדייך היו מושלמים כמוך עם עיני שקד מדהימות, שיער גינגי קופץ ושפתיים מושלמות.
הייתי נורא עייפה ולכן החלטנו ללכת לנוח מעט לפני שנלך לקרוע את העיר הגדולה. התעוררנו בשעות הערב המאוחרות, סיגרייה מקלחת והופ אנחנו בחוץ יוצאות למועדון האהוב עלייך.
היית נראית מכשפת מכנס עור צמוד וגופיית עור שחורה שנצמדו לגופך והבליטו את נתוניך הטבעיים, ואני עם הבגדים שאת בחרת מהמזוודה הקטנה, חצאית מיני שחורה חולצת קולר שחורה שחושפת גב שזוף ונעלי עקב פרחוניות אמרת שאני נראית כמו אלה יוונית.
המועדון היה מסריח מעשן סיגריות, מוסיקה מחרישת אוזניים וגברים ונשים דביקים ומיוזעים. הכרת שם כמעט את כולם הבית הטבעי שלך, שתינו, רקדנו נהנו מהמוסיקה ששטפה אותנו. בשבילי זאת הייתה חוויה מטורפת בשבילך זה סגנון חיים משכנו הרבה תשומת לב בערב המטורף הזה שנחרט בראשי כאילו זה היה אתמול. הגענו לפנות בוקר לביתך נשכבנו על מיטת האפיריון נרדמנו מחובקות ומאושרות.
קמנו מנומנמות בשעות הערב המאוחרות והחלטנו להישאר בבית הכנו ארוחת ערב קלילה עם הרבה גבינות מסריחות ויין מוסיקת ג'אז ברקע לואיס אמסטרונג אהובך לעד, צחקנו דיברנו צרחנו מהיין, מהאווירה אפילו חיששנו קצת.
מדי פעם השתעלת ואני לא ייחסתי לזה יותר מדי חשיבות אך ככל שהשעות נקפו ונכנסו אל תוך הלילה כך השיעול שלך הלך וגבר . בלילה אמרת שאת לא מרגישה טוב והשיעול האחרון מילא את המגבת בדם. כששאלתי אותך סיפרת לי שאת חולה במחלה הארורה. שאין הרבה מה לעשות ואת בחרת לא לעבור טיפולים כימותרפיים. נסענו לבית החולים קיבלת קצת משככי כאבים, רצו שתישארי התחננתי בפנייך שתנסי שתטפלי בעצמך אמרת שזה מאוחר מדי ואת רוצה לסיים את חייך יפה כמו שאת.
לא משנה מה אמרתי ,בכיתי , התחננתי זה לא עזר תמיד היית טיפוס עקשן .
את יום שבת בילינו יחד בים השמש עיטרה את פנייך היפות קרנת מאושר וגם אני .
נפרדתי ממך בנשיקות לא תיארתי לעצמי שזו הפעם האחרונה שאני רואה אותך חיה בועטת נושמת. חזרתי הבייתה עצובה, אבל בטיפשותי עוד חשבתי שאני עוד אצליח לשכנע אותך לבחור בחיים שאת חזקה שאת תצליחי לברוח מהמחלה הארורה הזאת.
אבל האמת המרה והכואבת היא שהמחלה התפשטה בכל גופך כילתה כל חלק. שבוע וחצי לאחר מכן איבדת את ההכרה בסטודיו שלך ולבית החולים הגעת באמבולנס עם קריסת מערכות אחרי יומיים בטיפול נמרץ השבת את נשמתך לבורא.
כבר עברו כמעט 3 שנים מאז שעזבת אותי ואת כל כך חסרה דמותך ניצבת בפני מדי יום, אני נזכרת בך בכל דבר שאני עושה וחושבת מה את היית אומרת על כל השינויים שעברתי ..על מי שאני היום ועל המהפך בחיי.
הציור המדהים שציירת לי תלוי בסלון ביתי מזכרת אחרונה ממך...
כל כך מתגעגעת אליך אהובה שלי.אוף כמה שאת חסרה ..
אני מקווה שאת מביאה אושר לאנשים שנמצאים איתך שם למעלה כמו האושר שהבאת לכל כך הרבה אנשים כאן למטה .
זריחה במצוק
