לפני 6 שנים. 4 ביולי 2017 בשעה 23:24
המיטה נשארה כשהייתה עם כיסוי לבן ונגיעות תחרה המטבח מאורגן ומסודר וגם הסלון.
הדבר היחיד שהשתנה פה זה השקט אני רגילה לבוא לרע להמולה.. כולם ביחד שולחן גדול עמוס באוכל ומטעמים וסביבו ערבוב של נשמות גדולות וקטנות רעש של ילדים מאושרים.
בית שנשמה גרה בו ומפיצה את אורה לכל עבר.
ישבתי במרפסת ונשמתי את האויר החם חוזרת לרגע במחשבות לילדותי היפה בבית ההורים.
המרחק הזה מכם מכה בי כל פעם מחדש זה מדהים כמה געגוע יש במרחקים. פצצת הגעגועים כבר מתקתקת לי בבטן.