לפני 7 שנים. 4 ביולי 2017 בשעה 23:43
בזמן האחרון את פוקדת הרבה את החלומות שלי כאילו נשמתך לא מרפה לא נותנת לי לשכוח אותך .
את הרי יודעת שזה בחיים לא יקרה אני ואת זה עד המוות .. שלי.. עד שאצטרף לשלך.
פצצת הגעגועים מתקתקת לי בבטן ..
עוד מעט יום הולדת שלי ואח"כ שלך אחח איך היינו חוגגות ..במקום אני פה ואת שם מכוסה באפר רטוב ובטון קר. . לפעמים בלילות הקרים אני רוצה לבוא לכסות אותך שלא תקפאי ובימים החמים להגן עליך מפני השמש השורפת..
בנתיים היחידה שקפואה כאן או נשרפת זאת אני, בלב שלי יש חור שאי אפשר לסגור.