אומרים יום שלישי פעמיים כי טוב .. בדר"כ אני אוהבת את המשפט הזה היום פחות ..
בוקר שהתחיל רע מסמן את כל היום . חוזרת עכשיו מהלוויה עצובה אבא שהלך לישון ולא קם בבוקר וילדים שמגלים גופה קרה במקום אבא חי ונושם .. יום שחור השמים מקבלים נשמה חדשה.. מישהו מת מישהו נולד גלגל חיים מוזר .. ואני שולחת לו שזה עולם דפוק .. והוא עונה שעדיף מוות שקט על פני מחלה ארורה ובעיני שניהם חרא.. אבל לפחות במחלה ארורה יש זמן להיפרד, הילד הנכד האיש האהוב מכינים את עצמם לעומד לקרות הם בוחרים לנצל את הזמן שנותר לאסוף חוויות ולשמור זכרונות .. במוות שקט אין פרידה אור נכבה ולא נדלק מסע חיים שמסתיים ברגע.. אז אני חוזרת עם העצב שלי ונעלמת במטבח שהגוף עובד המוח מנותק ממחשבות כי בקונדטוריה צריכים להיות מדוייקים.. מדי פעם שמגנב הכאב שוב לחדרים שבלב אני לוחשת לעצמי שחייב להיות שמח בשביל שהעוגות יהיו מתוקות ואז הריח של השמרים והשוקלד עולה באוויר והקטנציק בא לטרוף חתיכה אז החיוך חוזר וכובש כל פינה.
חבל שאי אפשר להעביר ריחות .. אבל לפחות תהנו מהתמונה . 
