הגשמת פנטזיות

הוא הגיע למרות שבמחשבות שלי ניסיתי להדוף אותו .. הראשון באוגוסט ..

היא נוהגת ואני מאחור מצלמת אותה ומביטה בה, כמה שהיא יפה וגדולה ואיך עוד שעתיים היא תעלה לה על אוטובוס ותהפוך מילדה קטנה שלי לחיילת ..

אז שמתי משקפי שמש גדולות והזלתי דמעות כמו ילדה קטנה ..

והדרך מתקצרת הוויז מסמן שעוד 10 דקות אנחנו שם.. מגיעים .. מוצאים מזוודה אדומה ענקית ומחכים בתור הקצר ..

פתק לבן עם מספר אוטובוס ובטן  שמתהפכת כהרגלה ..

ואז קול ברמקול שמודיע שהאוטובוס שלה מוכן לנסיעה,  זמן להיפרד אוףף קשה,  קשה מאוד ..אני לא עומדת בזה, מחבקת אותה חזק חזק, מנשקת, אוספת אותה לחיקי ולא משחררת.. והבכי נשטף הדמעות עוברות את משקפי השמש השחורים ונטמעות בשיער המשי שלה ..

יהיה בסדר היא לוחשת לי ואני מחייכת בגיחוך .. עוד נשיקה אחת אחרונה אוהבת אותך ילדה שלי 

היא נכנסת בשער וגוררת אחריה מזוודה אדומה, מנופפת לשלום ושולחת לי נשיקות באוויר, אני מביטה אחריה עד שהיא נעלמת לי בהמשך הסיבוב ושוב אני נהר זורם של דמעות ובטן מתהפכת.. 

זהו התינוקת שלי חיילת.. תקלטי .. אני מדברת לעצמי היא חיילת.. פאק לא נקלט .. 

עולים לרכב הדמעות עדיין שם., יש שינויים, צריך להתרגל למצב חדש .. 

בהצלחה קטנה שלי, מוסרת אותך היום לצה״ל תעשי חייל אהובה וחיזרי אליי בשלום אוהבת אמא❤️❤️