|
|
|
אם כבר קיטש אז עד הסוף
'פחות אחד
יותר נחמד
לחזור לבד הביתה... '
התנגן בראש בזמן שטסתי באילון דרום.
נחמד לחזור לבד הביתה
אחרי ערב של ריקודים
ותחפושות
ומלא אנשים
שאת חלקם מכירה וחלקם לא
וזה בסדר ונפלא
ואפילו לרגע שהשדון של חוסר הבטחון הרים את הראש ואמר לי
'מה נסגר איתך? מה את עושה פה לבד? קצת פתטי לא ?'
אז הוא חטף בעיטה בתחת.
כי לא מאיימים על חד קרן בנצנצים 🦄
התוכניות לשישי התבטלו לרגע
ואז קרמו להן עור וגידים תוכניות חדשות
מתרגשתתתתתת!!!!
מתלבטת למה להתחפש?
בלתריקס הפרועה?🤩
או המזכירה ? 😉
היום עברה לי מחשבה בראש
כן רק אחת . אחת וזהו ומעבר לזה...כלום. מזל שנשימה זה עצמוני.
😑
אז ישבתי עם מועצת השילוש הקדוש במסעדה אהובה וטעימה. שיחת נשים רצינית כזאת.
כל אחת עם מה שהביאה .
אושה סיפרה בהתלהבות על מעלליה וממתקיה
ואצלי פתאום עלתה תהיה.
יכול להיות שגברים נרתעים מלהתחיל עם שולטות?
ואני אסביר - כתבתי פוסט בקבוצת הכרויות
וההענות היתה דלילה עד מעליבה.
גם במפגשים ,אני שמה לב שאנשים קצת נרתעים
אולי זה משהו שאני משדרת?
כי אני סופר נחמדה ולמדתי לצאת מהביישנות שלי וגם לדבר עם אנשים שלא מכירה.
להסתכל בעיניים,לחייך ולהתחיל שיחה.
אבל מעבר...אנשים נרתעים קצת . אין לי מושג למה
ואז זה התחבר לי לוויב של שולטת.
אני לא ביץ' מתנשאת,בכלל לא ואולי זה מה שאנשים חושבים על שולטות,שהן חושבות שהן מלכות.
אז אצלי זה לא ככה.
אני פשוט...דומיננטית
לא רעשנית,לא קופצנית,לא בלגניסטית,לא מושכת תשומת לב.
אבל מרגישה שיש בי דומיננטיות שקטה.
יש אנשים שנמשכים אליה (סאבים,קולטת אותם מקילומטר)
ויש אנשים שנרתעים ומעניין למה ? כי זה מפריע לאגו שלהם ?
מלחיץ אותם?
אני באמת תוהה ואשמח אם מי שקורא גם יגיב.
לילה טוב.
הבוקר קמתי עם אנרגיות טובות.
יש לי תוכניות לכל השבוע
ואני סוף סוף מקדמת ענינים
ו...פורים !!
מה צריך יותר מזה.
מי שיודע מה יש ביום שלישי- יפגוש אותי שם
אני אהיה זאת עם האיפור הצבעוני 😋🥸
לפני שאני כותבת פה סאגה
אסכם את היום הזה
ואומר שדברים נראים אחרת אחרי שהם שוקעים.
אני שמחה שהייתי סלחנית כלפי עצמי
שלא דחקתי בעצמי לעשות משהו שלא נוח לי כרגע
וזה בסדר לי כרגע
ולא אומר שפעם הבאה,זה יהיה אותו דבר
בקצב שלי ,בבטחון שלי
אחרי בוקר חפירות עם אושה בקבוצת בנות
שמדביקה אותנו בהתלהבות
ואחרי שיחה טלפונית עם אוש, שכל כך רגיש
להלך הרוח שלי. תודה !!! זה כל כך עזר לי.
להבין שיש לי רשת בטחון,שיש על מי לסמוך במצבים כאלו
שהקשר ביננו,לא מובן מאליו בכלל
ואני מפרגנת לו ולאושה מכל הלב על הצעד שעשו אתמול
מפגש עם המשפחה,אוכל טעים ומוזיקה
והכפתורים ירדו לווליום הרגיל שלהם.
עכשו נשארה רק עייפות
והתרגשות לקראת הבאות.
שבוע פורים בפתח.
אחרי שנתיים שלא חגגתי.
מתכוונת למצות עד תום.
יהיה שבוע מהמם נכון ??💜
ישנתי 3 שעות. הגוף כואב לי והראש בטירוף.
חופרת לעצמי בעיקר את השאלה -למה.
וזה הכי לא מקדם אותי בעולם.
יש לי אישיו עם סקס
יש לי אישיו עם עירום
יש לי אישיו עירום וסקס והרבה אנשים.
מסיבות הפרי-לאב מכווצות לי את הבטן.
ואני כל כך מקנאה באנשים שהם חופשיים מינית.
שיכולים ברגע לעבור מאפס למאה
להשיל בגדים ולהזדיין.
אולי הבדסמ דפק אותי בקטע הזה?
הכניס אותי למסגרות של כללים נוקשים
או שזו האהבה שלי לאירוטיקה
והעירום הוא רק עירום.
אתמול,מפגש מאחת הקבוצות חיבר בין כמה וכמה אנשים שאני מכירה פלוס כמה חדשים שנעים להכיר.
היה קר ולבשתי חם וכ שהגעתי ,בתמימותי חשבתי שזה עוד מפגש סבבי כזה של קשקשת ומינגלינג.
לא באתי סקסית ,לא הרגשתי סקסית
ורק המחשבה שבסוף זה ייגמר באיזשהו סקס,
קצת חנקה אותי. אישיו- כבר אמרתי.
ואכן המינגלינג היה סבבה. שקעתי בשיחות עם הרבה אנשים מוכרים וגם פחות.
מדי פעם מגניבה איזה חיבוק לאוש.
רואה שאושה שם כבר מפלרטטת עם זה שרצתה.
אנשים החלו לפרוש לחדרים ונשמעו צעקות וגניחות
והסלון התרוקן.
לא שנשארתי לבד,היו אנשים שבחוץ
אבל ההרגשה שיש אנרגיה אחרת באויר ואני לא מצליחה להגיע אליה ,היא מעצבנת.
כמו גבר שלא עומד לו.
במיינד רציתי,באמת שרציתי,אבל הגוף התכווץ בכסא.
אושה תפסה אומץ ונכנסה לחדר
אחרי זמן קראה גם לאוש
שמעתי אותה נהנית ושמחתי כל כך בשבילה.
סוף סוף מגשימה פנטזיות (של שנים,מסתבר. באדיבות אוש )
אחר כך קראו גם לי ובצעדים כבדים נכנסתי לחדר החם
והרגיש לי פניקה לראות חלק ערומים,על המיטה ,עוסקים בזה או באחר
והרגשתי חנק ולחץ וחוסר סקסיות טוטלית
ואני רוצה ,באמת רוצה להצטרף אבל הרגליים מוציאות אותי משם חזרה לסלון ואז איבדתי את זה לגמרי.
לקחתי את הדברים ,אמרתי שלום לכולם ,גם לאושה שיצאה ,כולה מבושמת ומסופקת ומחויכת.
נכנסתי שוב לחדר להגיד שלום לאוש שהיה כבר היה עם אחרת,סקסית ונישקתי את שניהם.
יכולתי להשאר ולהמשיך איתם,החדר התרוקן קצת
אבל האנרגיות שלי היו בפול alert.
אולי זה משהו דפוק אצלי.
אולי הסנסורים שלי רגישים מדי ואני צריכה איזה קישור שיעלה את האנרגיה וירגיע את הפניקה.
הקינק עושה את זה
ריקוד עושה את זה
סתם עירום וגופות משולבים זה בזה לא עושה את זה.
אז בכל זאת משהו דפוק אצלי.
חזרתי הביתה, אין לי מושג איך נהגתי כל הדרך.
המיינד נחת בעיקול של הרחוב.
המציאות בבית -שיחות עד 4 בבוקר ואני כבר עייפה מדי מהכל.
מרגישה שהכפתור של הווליום הסנסורי שלי היה גבוה מדי.
המחשבות,הפחדים,התהיות.
אז נזכרתי בשיר הזה של עברי לידר
'מסיבות מסיבות של כולם על כולם'
ורק אני לא שם.
ממה את פוחדת? אני שואלת את עצמי
ועונה -מאיבוד שליטה
מלהתמסר לזה עד הסוף
מלהיות שם לבד ,ללא רשת בטחון
מבאמת לפתוח את המיינד לרמת מיניות כזאת
שהגעתי אליה רק בכתיבה
והגוף כנראה זוכר דברים אחרים ומתכווץ.
ורק
אני
לא.
😑
(המשך יבוא)
כבר כתבתי בעבר ,בעידן טרום קורוננ
על מפגשים חברתיים,קינקים,בדסמים
שיכולים להצית לי את הלב והגוף ועוד כמה חלקים אחרים.
אחרי שנת חורף של שנתיים בערך,מרגישה סוף סוף צורך להתעורר ולנשום את העולם.
ככה לקחת אויר למלא הריאות ובמקום למלא את הריק שישב בפנים
ליצור אלכימיה של וויב חיובי ולזרוק חזרה לעולם.
מפגש ,יום שישי.
אנשים אהובים שלי
וכאלו חדשים שאולי יהיו אהובים ואולי פחות.
חיבוקים,דיבורים ,מינגלינג ותצוגת כלים
שתמיד יוצרת שיחה מענינת גם לונילים שבחבורה.
עוד כוס נמזגת וכולם במצב רוח טוב.
כיף להכיר ,לדבר,להחליף רשמים וחוויות
בסופו של דבר כולנו נרקיסים מאותה ביצה.
שני זוגות פורשים מהחבורה ונשארים הסוטים 😊
הגבוה שלי,כבר על קוצים. אני יודעת מתי מגרד לו העור ועוד כמה דברים בגוף והוא צריך את הקרקוע,את השליטה.
קיבל מצבטים לפטמות. לא כאב לו ,אמר שמדגדג,אז החלפתי לכואבים באמת.
גם הנר על היד לא כאב. אז על הגב כאב יותר.
הבראט הזה לא מפסיק להתחצף אז בסוף הגאג השתיק אותו סופית.
כופפתי אותו על שני כסאות ולא ריחמתי. סשן קצר וכואב עם קיין וכפות עץ.
בינתיים לידנו ,אחת הנשים,מהממת וסקסית ביקשה להתנסות
ומי עם לא אוש היקר,הוביל אותה במסע לאיבוד חושים והתמסרות אל עונג וכאב.
זה מדהים אותי בכל פעם מחדש כמה הוא מתמסר כשולט לסשן. מרוכז ורגיש לכל ניואנס,יודע מתי למתוח גבולות ומתי לעצור .
כשהבראט שלי קיבל אפטר קייר,ישבנו עם אושה ביחד לצפות.
אושה מקבלת מצב רוח ומתיצבת לקבל את שלה.
אחר כך כבר תפנק את אוש בתמורה.
כולם במנוחה על הספה,ידיים נשלחות, מלטפות,נוגעות,שפתיים,צפרניים
ואני מרגישה שנחמד לי אבל צריכה קצת יותר.
אוש מציע לי סשן שהייתי מקבלת בשמחה אבל לא ליד הבראט.
אני קצת עיפה וחלק פורשים. השעה מאוחרת בלילה או שמוקדמת בבוקר.
שלושת המוסקטרים יושבים לסכם את הערב.
כמו פאנל שלא מבייש אף ערוץ חדשות.
אוש מחבק ואני נמרחת עליו באהבה רבה.
עוברים למקום יותר נוח. עד שאושה מסתדרת, אנחנו כבר בענינים. זה מרגיש טבעי ונכון וחופשי.
המראה ממול מגלה לנו מראה מושלם ואוש מרגיש בגן עדן.
גם אני ,האמת. המגע,הליטוף,הנשיקות,העור הנעים
וציצים,הרבה ציצים.
והחיבור הפעם מלא ,חזק ועוצמתי עבור כולנו.
איזה ערב ולילה ואיזה בוקר
מחייכת לעצמי בכל פעם כשחושבת על זה
יוצא שמחייכת כבר כל היום.
אם לא במציאות אז לפחות בפנטזיה.
מדמיינת איך זה יקרה
איך תשב לידי בציפיה
איך המוזיקה תהלום באזנים
איך שאנשים סקסיים ויפים יעברו סביבנו
ואתה תצפה ותתרגש
ולא תדע מה הולך לקרות.
ואני אזכר בכל סשן שעברנו
בהתמסרות שלך
בגופך הארוך ,החלק,הנוצץ
ו השעווה תיצור בך עיגולים עיגולים צבעוניים
גופך יקפץ מעונג וכאב
ואני אתנתק מהעולם ואהיה שם רק בשבילך.
חושפת את הישבן האתלטי הזה
שחיכה למכה,להצלפה
וסופג וסופג וסופג
עיניך נעצמות ואתה מתמכר לעונג
מרחף לך בספייס שלך
ואני מביטה בך .בהנאה. מרוצה ממה שקורה לך.
לאט לאט מורידה את הקצב ומסיימת
אוספת אותך אל זרועותיי
כי אני זו שצריכה את האפטר קייר הזה
לחוש אותך קרוב
להרגיש את האמון שאתה נותן בי
כל פעם מחדש.
כל פעם מחדש.
מתגעגעת למועדון אפל
מתגעגעת ללבוש הגותי השחור
מתגעגעת לגבולות ,לחוקיך ברורים
מתגעגעת לרעש של הספנקים וה הצלפות
מתגעגעת לבדס'מ
אחרי תקופה קשה שהתרחקתי מהכל וניסיתי קצת להתחבר לחבורות אחרות
הבנתי שהמקום שלי הוא לגמרי בדסמי.
משהו באוירה האירוטית מדליק אותי יותר מהכל
יותר ממסיבות חופש שכולם על כולם.
בבדסמ אין אנרכיה,הכל נורא ברור ומסודר
ולמרות שיש רק 3 חוקים - שפוי,בטוח ובהסכמה
יש המון שמירה על גבולות וזה מה שאני אוהבת.
עם כל הרוחניקיות שלי ,דוקא הבדסמ מקרקע אותי
ואני כל כך רוצה לחזור לזה
להרגיש את האנרגיה המוטרפת הזו בגוף
להגיע לדום-ספייס
להרגיש גוף רועד מהתרגשות ועונג תחת מגע ידיי
לאחוז בפלוגר ולהנות מהרעש כשהוא נוחת על ישבן אדום.
רק מלכתוב את זה אני מתרגשת.
וזה יקרה. בקרוב.
