סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני 4 שנים. יום חמישי, 18 באוגוסט 2022 בשעה 4:02

המשוטט ביקש הפסקה והתישב על הספסל.

אוש ישב על האוכף ואני בין רגליו. מתנשקים בלהט והוא כבר מכאיב לי כמו שעשה קודם כשכולם היו עסוקים על הכסא . זה עוד משהו שמתבלבל לי עם הזמנים.

קודם,כשהם היו על הכסא ,הוא דחף אותי אל הקיר ,נצמד אליי ,נישק והכאיב.

אלו הפיקים של הערב שבתוך כל הדום ספייס הזה יש גם זיקוקים

ונחזור לאוכף . אני מסתובב עם הגב אליו והוא מחרמן אותי לגמרי. אושה ממהרת להביא מצלמה ומתמוגגת מלצפות בנו.

אני ניגשת למשוטט בודקת שהכל בסדר איתו.

והאושים כבר על המיטה מתעסקים בפעילות נמרצת.

הבוויז מצטרפים אליהם ואני נשענת על קורת עץ של המיטה וצופה בענינים שמתחממים מרגע לרגע.

אושה משחקת שם עם כולם והם איתה 

אני בדום ספייס עדיין . במצבים כאלו ,אני צריכה לנוח לרגע,להתפנק,אבל זה לא בנמצא. 

בסוף מצטרפת גם. נשארת רק בחזיה וטיץ תחרה קצר . העירום שלי שמור למקומות אחרים ,לזמנים אחרים. 

אני מתלטפת קצת עם אוש ואחר כך גם עם הממתק והמשוטט שנהנים אחד מהשני ומאושה במקביל.

אני יודעת שהם צריכים אפטר קייר ,במיוחד הממתק שלא מבין  שהוא  בספייס לגמרי.

אוש מרחיק את אושה לכסא ואחר כך גם לנדנדה .

המשוטט שוכב לרגליי ומקבל ממני מעיכות למקום כואב.

הממתק לידי ואנחנו מתנשקים ואני מלטפת אותו בעדינות. הגוף שלו נרפה ואני יודעת שהוא בסדר.

שלושתנו צופים באושים והסצנה הזו מביאה לי עוד אורגזמה דומית למוח  

החדר,המתקנים,המוזיקה,האושים ברקע אחד עם השני

ואני פרוסה על המיטה כמו קליאופטרה ושני הגברברים . אחד למרגלותיי ואחד לידי לשעשוע. 

 

 

הזמן לפנות את החדר הגיע .

אוספים את עצמנו ואת הכלים. יוצאים לחניה ונפרדים בחיבוקים ונשיקות . מוודאת שהם יכולים לנהוג והכל בסדר.

שמה לי פלייליסט סקסי בדרך הביתה.

כשמגיעה שולחת הודעה לוויצ'ר. יודעת שהוא ישן עכשו אבל מרגישה שצריכה סוג של...לא יודעת מה ,ריץ' אאוט אליו .

צוללת לשינה ולאחר מכן יום מטורף של עבודה ונסיעות. לא מצליחה עדיין לעכל הכל לידי כתיבה.

 

הבוקר ,הצלחתי.

 

סוף חלק 3 ואחרון.

לפני 4 שנים. יום חמישי, 18 באוגוסט 2022 בשעה 3:38

אני מושכת את החוט שקשור אליהם ,בודקת שהוא לא נפרם.

סשנים שלי במועדון לא מגיעים לעירום גברי מלא ואני פחות נוטה לגעת. יש מספיק עם מה לשחק אבל הפעם ,בפורום כזה,החלטתי לנסות משחק חדש. 

לא לפני שאושה חוטפת גם ממני על הרצפה באהבה גדולה. 

היא נצמדת לרגל שלי והיד שלי על הישבן שלה ,צובטת ומספינקה. מסיימת בכך שמחייכת אליה ומנשקת אותה. 

גם בסשן ,גם בהבדלי התפקידים במשחק הזה ,החברות ,הקשר והאהבה ביננו עומדת מעל הכל.

לפני כן ,היא ספרה להם את הההצלפות והם מקבלים פרס.

אחרי שאושה מקבלת פקודה למצוץ לשניהם לפי התור. אני מביאה את כף העץ . מכות קטנות ועדינות על הזין עצמו לשניהם. הם מתכווצים ואני בודקת שהכל בסדר.

ממשיכה. 

נראה לי שהם נהנים מהכאב ,אני נהנית יותר.

מחליטה לתת קצת יחס לממתק. מעבירה עליו את הצפרנים בכל הגוף והוא נאנח . נצמדת אליו ואוחזת בו. לוחצת על האיבר ומעבירה את היד.

בצד השני היד מכאיבה לו בישבן. עיניו עצומות ,הראש שלו נשמט אל הכתף שלי ואני מלטפת את הפנים שלו. שולחת אגודל אל הפה שלו והוא מלקק בהנאה.

אוש ואני מחליטים לשחק קצת. כיסוי עינים לאושה והיא צריכה לנחש למי היא מוצצת

3 מתוך 3 - בינגו.

משם אני לוקחת אותה  אל הכסא עם כיסוי העיניים. אוש ממקם אותה בתנוחה מגרה ואני מורה לממתק לרדת לה ,היא גונחת בעונג. לאחר מכן להתחלף עם המשוטט. בינתיים אני מחבקת את הממתק מאחור ,קצת לאפטר קייר. שואלת אותו לגבי גבולות נוספים והוא מפתיע בזרימה שלו. 

אוש ואני יושבים על הספסל ליד . נחים לכמה דקות ונותנים לנערים לשחק לפנינו... עם אושה ואחד עם השני.

הם מתחלפים ביניהם לפי פקודה ומקבלים ליטופים וליקוקים מהשניים האחרים. 

אושה קוראת לי למהר ולבוא ע'מ שאראה את השנים מתנשקים. פורסט בי? בי בהחלט ,פחות פורסט כי שניהם בענין אבל זה מראה מגרה ומקסים.

הממתק מקבל רשות להוריד את כיסוי העינים .

אני לוקחת את המשוטט הצידה . בעודי מתעסקת עם איזה משהו בקורה,הוא יורד לרצפה ונצמד לרגל שלי.

ממממ...זה כבר רעיון יותר. הוא חוטף ממני ספנקים בתחת ולא זז.מחבק את המגף שלי. מחליטה לנסות משהו. אני מרימה רגל אחת ומניחה על הגב שלו. לא דורכת חזק. יודעת שהוא בספייס מזה עכשו.

מחליפה בין הרגליים וקוראת לאושה להצטרף,היא מניחה גם את שלה וכמה פואטי זה יכול להיות כשהשיר these boots are made for walking

מתנגן ברקע. 

 סדר הדברים קצת מתערבב לי אז אמשיך ממה שאני זוכרת.

סוף חלק 2

לפני 4 שנים. יום חמישי, 18 באוגוסט 2022 בשעה 3:15

ועוד איך שיחקו...

יותר מ 24 שעות עברו ואני עדיין לא יודעת איך לכתוב את הפוסט הזה,אבל ידעתי שכך יקראו לו. 

אושה בוחשת בקלחת עם הממתק שלה,מתכננים תכנונים ואז קובעים תאריך. עם המשוטט ,אוש ואיתי.

בהתחלה זה הלהיב אותי ואז פחות ואז שוב יותר ואז פחות ויותר 

יום ושבוע לחוצים בטירוף ,אין לי מושג איך אספיק את הכל. 

שיחת טלפון קצרה עם הממתק ואני מסבירה לו על גבולות,על רשות,על חובתו וזכותו.

המשוטט כבר מנוסה ועדיין...גבולות נמתחו שם ,אבל לא רוצה להקדים את המאוחר.

 

מקלחת מהירה ,מביטה בסימני תשוקה עדיין עליי  מיום ראשון ומחייכת.

השעון השויצרי שלי חזר לתפקד כי זה מה שקורה למכשפות כשיוצא הירח המלא. הורמונלית על מלא.

כבר מתכננת מה ללבוש -שמלת ויניל משיאין שמחמיאה לקימורים,מכנסון תחרה שיחזיק מה שצריך ומגפים מברלין שעוטפות את הירכיים.

השיער נשאר פזור,איפור,תיק כלים ויוצאת לדרך.

בטוחה שאאחר אבל מגיעה ראשונה ומקללת את כולם.

מרתף בדסמי מאובזר היטב במרכז.

מסתבר שאני היחידה שעוד לא הייתי שם. 

המקום מאובזר היטב . אוכף וכלובים ,מיטה עם מסגרת,כסא רפואי, ועוד נדנדה. אני ואושה מצטלמות ומקשקשות. מארגנת פלייליסט שווה ששמעתי כבר בדרך.

אני סוגרת עם אוש כמה דברים ,בהמשך לתוכניות שכבר עשינו  במהלך הימים האחרונים והוא זורם איתי.

אני מעמידה את שלושתם בשורה.

להכניס את כל הבראטים האלה למוד של

'סתמו את הפה כבר !'

וכמו מפקדת ,מסבירה בקצרה  גם למנוסים על מה שהולך לקרות,על מילות בטחון ,על צהוב ואדום,על גבולות . בהתחלה הם מחייכים,אחר כך כבר לא.

נכנסנו למגרש הבדסמי ועכשו כולנו במשחק.

מכאן ,אוש ואני מנהלים את הערב בתאום מלא.

אני לוקחת את המשוטט אל הכסא ומושיבה אותו. הוא מציית לי מיידית , מתמסר ברגע. 

אוש מתעסק עם אושה והממתק  ואני  הופכת את התיק בנסיון למצוא  מצית. לא הולך. הממתק בא לעזרה.

נר נדלק ועוד נר והשעווה כבר מקשטת את הגוף. טיפות טיפות כחולות כחולות לפי הסדר 

והוא קופץ ומתכווץ עם הכאב.

אני עוברת לשני הטוסיקים ליד שכבר חטפו כמה טובות. אוש מאשר ואני מטפטפת עוד קצת . יודעת שאושה פחות אוהבת את זה אבל לא אמרה שזה גבול אדום.

הם זזים באי נוחות ואני מכבה את הנרות.

מרימה את המשוטט לעמוד ולהחזיק בקורת עץ. הידיים שלי כבר עליו וגם הספנקרים והפלוגר. 

את הגוף הזה אני מכירה ויודעת בדיוק את העוצמות.

ובכל זאת.

הממתק נקשר לידו ואושה מקבלת הוראה לשבת מולם על הברכיים ולמשש אותם.

בינתיים אוש ואני מאחוריהם בתאום. בעונג וכאב.

הישבנים שלהם מאדימים והם עוצמים עינים ומתמסרים.

אושה מתחצפת ואוש מרים אותה לקבל עונש. היא חוזרת לישיבה עם טוסיק אדום יותר.

מתקבלת הוראה להפשיט אותם לגמרי. הידיים שלי עוברות על שניהם,חוקרות ובודקות,מלטפות ושורטות. הם מגורים מאוד ועומדים זקופים מול הפרצוף של אושה.

אני מביאה את הסרט הורוד שהוכן קודם וקושרת פפיון לזין אחד ואת הקצה השני ל-שני.

שניהם מחוברים בסרט ,אריזת מתנה. אחד פלוס אחד.

אושה מחייכת בהנאה. היא עוד תגיד להם שלום מקרוב.

בינתיים אוש ואני קצת מתנשקים  מאחוריהם.

לא רק הם נהנים פה.

 

סוף חלק 1 

 

לפני 4 שנים. יום שני, 15 באוגוסט 2022 בשעה 19:04

הוא חזר אחרי שבוע של שתיקה

ואני לקחתי נשימה עמוקה.

מה שהיה מביא אותי מאפס למאה בשלש דקות

לקח לי הפעם שבוע.

מרגישה מנצחת. את חוסר הסבלנות שלי

את חוסר הבטחון שלי

את המחשבות האוטומטיות האלה.

 

קבענו להפגש בערב

אחרי שכל היום שקעתי באקסל ולא מהסוג האלכוהולי

לבשתי שמלה פרחונית ששודרגה עם חגורה.

כבר חשבתי לחפף אותה כי היא רחבה כזו,אבל מסתבר שגם בגיל שלי לומדים להתלבש נכון.

מתרגשת לראות אותו.

הכלבה שלו חוסמת לי את הכניסה לחניה וזה כל כך מצחיק אותי,שובר לי קצת את המתח החיובי הזה.

אני יוצאת אליו ,משהו בו מרגיש לי קצת מהוסס,נשיקה קטנה כזו  ,אבל הוויב הזה משתנה כשאני נצמדת אליו והוא עוטף בחיבוק.

התגעגעתי אליו  . באמת. 

יושבים בסלון,צמודים ,מתלטפים,מדברים ואני מספרת לו שדאגתי ולא אכפת לי אפילו אם היה הולך עם אחרת, רק שהיה מודיע לי שהכל בסדר איתו. רק לא גוסטינג מחורבן.

אבל הוא לא כזה. אני יודעת. 

ומרגיע אותי לראות אותו שוב ולדעת שהכל בסדר. גם ביננו.

לא עובר הרבה זמן עד שאנחנו לא מצליחים להוריד את הידיים אחד מהשניה.

נשיקות עמוקות , ליטופים ,אחיזות ואני צוחקת כשהוא לש אותי לגמרי כמו שאני לשה בצק שמרים.

הסימנים בבוקר יעידו על התשוקה.

נצמדת לגוף החם שלו,שמתחיל להיות מוכר . נעים למגע,סקסי,מפתיע.

הוא רוקד איתי בחשכת החדר,אוחז בי מאחור והתנועה הזו לוקחת אותי לעולמות אחרים. של צלילים ,של מוזיקה אחרת,של קצב אחר

ומהשיר ההוא פתאום מתנתק זכרון ישן ומתחבר זכרון חדש. שלו. 

ואז הוא מנגן על הגוף שלי ,מבחוץ ומבפנים. 

לעיתים בעדינות ,בסבלנות ,בחקירה איטית 

ולעיתים בכוח ,באחיזה חזקה,בלחץ של היד או הגוף

וזה כמו שיר חדש שמתנגן באוזנים.

אני עוצמת עינים לרגע ,דמעות בודדות זולגות

ועפה אל השדות הסגולים , ליד צוקים גבוהים.

עוד זכרון,עוד עולם.

נוחתת לרגע ומביטה בו,על הזרועות שלו,על הגוף ,הפנים.המנורה האדומה מטילה צללים מיסטים בחדר.

הוא מלמד אותי לענג אותו וזה מדהים בעיניי. יכולת התקשורת הישירה,הזו ביננו.

התגובות של הגוף שלו ,התחושות  בידיים שלי

הוא כל כך יפה בתשוקה שלו ואני מוקסמת מכל רגע.

שוב ושוב וכמה כוח והנאה יש ביכולת הזאת לגרום לו את העונג הזה.

היתה לנו עוד פעם ראשונה מסתבר, לי ולו

איזה עונג זה לחקור ביחד.

שוכבים מנומנמים,נחים ,רגליים מתערבבות וידיים מלטפות ואני מוצאת את עצמי לא יכולה להפסיק ללטף אותו ולנשק אותו.

הרגליים שלי רועדות ואני לא ממש יציבה

עוד חיבוק עוטף וארוך ועוד נשיקה ואני בדרך הביתה.

שומעת ברמקולים

  Ye oh...this sex is on fire.

 אכן. לגמרי.

 

לפני 4 שנים. יום שבת, 13 באוגוסט 2022 בשעה 12:26

יוצאים לחגוג ערב יום הולדת לאושה בגריי.

הופעה של רוקוויל לט'ו באב

שירי אהבה.

אני מתה על הגריי

מתה על רוקוויל

ושירי אהבה...טוב,פחות

ואז גיליתי שלא.

 

התחלתי את הערב בשיחות לב אל לב עם לושי המהממת ובעודנו אוכלות ,הגיעו גם האושים.

ממשיכות לרכל על המסיבה ביגור ו מתכננות גם את מסיבת יום ההולדת המשותפת.

ואז רוקוויל עולים על הבמה

ושיר רודף שיר

שירי אהבה מיוחדים ועוצמתיים כאלו

ולרגע הרגשתי שאני לבד באולם

The power of love זה שיר שאני שומעת רק בפול ווליום. אחד השירים הכי מרגשים שיש. שזור בכל מיני זכרונות של דמעות שזרמו כמו מים ולב אחד שנשבר לרסיסים.

  Keep the vampires from your door...

ואחריו - kiss from a rose. כמה זמן שלא שמעתי אותו- שיר הסלוואו בחתונה שלי. 

השנה אני נפרדת מכמה שירים שליוו את חיי. זה אחד מהם.

ואחריו lady in red שמעלה שוב זכרון של אהבת נעורים.

המוזיקה שוב זורמת לי בדם ואני עוצמת עינים ונהנית. מעלימה את כל האנשים מהאולם ורק נותנת לזה להכנס ולגעוש.

 

אחר כך קמנו קצת לרקוד ושמחתי על החברות האלה סביבי. תמיד להיות שם כשגועש ורועש לי.

 

בדרך הביתה. מפעילה פלייליסט רוק

ומטאליקה מרגשים יותר עם MAMA SAID.

פפפ...

סחוטה רגשית מצד אחד ומוצפת מצד שני,

חזרתי הביתה 

קשה לי לנחות למציאות ,להסחות הדעת.

קפה ולמיטה 

לשינה ללא חלומות.

 

 

לפני 4 שנים. יום שישי, 12 באוגוסט 2022 בשעה 10:57

רק לכמה שעות. למסיבה.

פקקים בדרך לאושים ,פקקים בדרך ליגור

אבל היי עוד זמן לחפור...

ביקיני שחור ברגיל ועליו שמלה כתומה אדומה צמודה.

מרגישה סקסית ונינוחה .

חג האהבה? - אני חוגגת כל יום באהבה שלי לכולם.

האהבה של המשפחה 

אהבה של הבנות שלי

אהבה של הבסטיות והבסטים.

מגיעים דיי באיחור וישר לאוכל. אני ואושה מתות מרעב ופחמימות זה החיים. 

אנשים משקיעים מכל הלב במנות טעימות.

רחבת ריקודים כבר מלאה,הבריכה כבר מלאה 

וחצי שעה רק חיבוקים ונשיקות לאנשים מוכרים.

חלאס ,תנו לרקוד !!

הולכת לרחבה והגוף מתחיל לזוז לבד .

בוחנת מי מסביבי ,אוהבת שמסתכלים עליי כשאני רוקדת. כן יש גם גברים ,אבל לא ניגשים ודוקא היה מתאים לי.

מדי פעם חברות וחברים מצטרפים

ואז נהיה חם ואני הולכת עם אושה,הקרנף ואשתו למים. הם ממש זוג חמוד,שמחה שלאושים יהיה המשך איתם.

הם שוקעים בשיחה ואני פוגשת מכר נוסף.

מפנה את המקום לשלישיה,אבל לא רואה שמתפתח שם משהו מעבר לשיחה. 

חוזרת להתנגב וחזרה לרחבה . טראנסים מוכרים ואני כבר מתמסרת לקצב. 

הידיים זזות ,האגן והרגליים וזה מרגיש מסחרר,מדיטטיבי,הראש מתרוקן. מי צריך סמים ואלכוהול ??

מבטים וחיוכים לאנשים מסביב ויש וויב כל כך טוב מכולם. 

מכונת ברד ליד הרחבה זה הדבר הכי טוב שהמציאו בערב הזה.

שעון חצות ומרימים לאושה. אני מנשקת אותה ומחבקת ומרגישה שהיא גרה לי בחדר בלב.

מזל שיש 4 חדרים ללב שלי ובכל אחת גרה חברה

צריכה עוד לב אחד -כמו לדוקטור הו😉

רוקדת עם הנשים הנפלאות מסביב אבל אין ריינינג מן כמו בשיר.

אחרי עוד סיבוב בבריכה עם האושים ותכנונים נוספים,אנחנו עייפים.

נסיעה ארוכה הביתה ואוש שואל על הוויצ'ר ומרגיע שהכל בסדר ואני רוצה להאמין לו.

טסה הביתה עם נונו בפול ווליום- קיוט בוי וליבינג דה דרים. 

זורקת את כל התיקים לפה ושם ומתחפרת במיטה.

 

קמה בבוקר להפתעות משמחות.

 

 

לפני 4 שנים. יום רביעי, 10 באוגוסט 2022 בשעה 18:39

אין כמו צבע חדש בשיער

ולק חדש בצפרנים

לחידוש הגוף ,הנפש ומצב הרוח  .

 

ועכשו תרקדו.

 

 

 

 

 

לפני 4 שנים. יום שלישי, 9 באוגוסט 2022 בשעה 13:52

Ye right....

 מעולם לא האמנתי בהפי-אנד ואני דוקא טיפוס אופטימי. 

כשזה קשור באחרים- לא בי.

לא גדלתי על דיסני או סיפורי נסיכים

לא חלמתי שאביר יבוא ויציל אותי מחיי

או להיות 'עלמה במצוקה'.

כל סרטי הרומנטיקה המתקתקים עושים לי בחילה.

הוא רוצה אותה היא לא רוצה אותו היא כן רוצה אותו

הוא לא רוצה ואז כן ונשיקות ופרפרים ולבלובים.

 

 

למדתי מקטנה שאהבה זה סבל

זה ייסורים,זה כואב

ולא,אף אחד לא התעלל בי

תודה לאלוהימה- היתה לי ילדות ממש בסדר

אבל הספרים שנמשכתי אליהם וגם הסרטים.

כנראה שמזה קצת נדפק לי המוח.

 

איך אמרתי היום לבסטיות

-הגיבורה מתאהבת בנבל הבלתי אפשרי ובסוף הוא מת.

או כמו שאומרים את זה בגיקית :

עזבו אותי מאובי-וואן

תנו לי את קיילו-ראן ואני עוברת איתו עכשו לדארק-סייד.

 

יכול להיות שהייתי עלמה במצוקה כמה שנים טובות

שהבנתי שצריך לחפש איזה אביר שיושיע

בסוף גם זה נגמר 

ושוב אני מוצאת את עצמי לובשת שריון

כי כמה כבר אפשר להפגע?

משהו בתפיסת המציאות השתנה

הבדסמ עם הכללים הנוקשים שלו - איזה איזור נוחות זה להיות בשליטה.

 

מצד שני קשה לי להיות ככה. אני הבן אדם הכי פתוח רגשית . לטוב ולרע

לפעמים זה יותר מדי עבור אנשים

אבל איך אפשר לחיות בווליום נמוך?

רק כדי סוף טוב עם מוזיקה וכינורות?

תנו לי את אדי על גג אוטובוס ומסטר אוף פאפטס בפול ווליום.

 

בסוף יגיע מישהו שירצה את כל

החבילה המטורללת הזאת שהיא אני. 

זו האופטימיות שאני רוצה להאמין לה.

 

בינתיים,  אני בדארק סייד . יש פה קפה טעים.

לפני 4 שנים. יום ראשון, 7 באוגוסט 2022 בשעה 21:07

שקט | יונה וולך

לחן: יובל מסנר

 

שלח לי שקט טוב מוגן

שלח לי שקט מענן

שלח לי שקט ממוכן

לשמוע שקט לא מכאן

תשלח לי שקט בקופסא, מארץ רחוקה.

שלח לי שקט מאורגן

שלח לי שקט מעודכן

שלח לי שקט מפואר

תשלח לי שקט מהכפר

תשלח לי שקט בקופסא, מארץ רחוקה.

שקט, שקט, שקט, שקט מופתי

מיום הולדתי עד יום מותי

שקט עד יום מותי.

שלח לי שקט מהודר

שלח לי שקט מאולתר

שלח לי שקט ירחי

תשלח לי שקט בין כוכבים

תשלח לי שקט בקופסא מארץ רחוקה....

 

 

פעם אהבתי את השיר הזה

הייתי חוזרת אליו בכל פעם שהכאוס השתלט לי על הראש ועל הלב

זה תמיד מזכיר לי סוג של ציפה במים

כשהאזנים מתחת ו הצלילים עמומים

 

היום אני לא אוהבת את השקט

גם במדיטציה  צריכה צליל.

השקט הוא לא תדר שטוב לי כרגע.

השקט היום גורם לי להיות בריק ,בוואקום

כמו לעמוד בחלל שאין בו כלום.

שקט בקופסה,מארץ רחוקה.

לפני 4 שנים. יום שבת, 6 באוגוסט 2022 בשעה 20:35

חשבתי לכתוב עוד על הבלוג בתפוז

חשבתי לכתוב על מה שקורה

חשבתי לכתוב על פנטזיות שהתגשמו

חשבתי לכתוב גם על כאלו שלא

 

חשבתי לכתוב על משפחתולוגיה

חשבתי לכתוב על הבסטיות

חשבתי לכתוב על מסיבת ובגדים 

חשבתי וחשבתי ולא מצאתי על מה

כי הדבר היחיד שבא לי לכתוב  עכשו

זה אותך.