מזמן לא כתבתי פנטזיה ודוקא אחת שכזאת
אבל היא עלתה לי לראש פתאום
ולמילים יש דרך מוזרה לרקוד ולטייל אל הידיים
ואל הרשת.
אז ככה:
פגישה חדשה נכנסה ללו'ז ברגע האחרון
נשפתי לרגע ברוגז. באמת ? עכשו? מיסטר וו'י? מי זה?
מסתובבת רגע אל החלון כדי לצפות באורות העיר נדלקים בעוד שהשמש מתכבה.
שומעת את דלת העץ הכבדה נטרקת ואת המפתח מסתובב ונועל אותה. ריח מוכר מגיע אל אפי ואני מסתובבת בחיוך.
-מיסטר וו'י ? באמת ?
אני מביטה אל הדלת. הוא נשען עליה וידו מאחורי גבו,עדיין על המנעול. מבטו רציני ועיניו מרוכזות בי.
- נשמע צרפתי לא ?
-קצת. הפתעת. כמעט ופיספסת אותי.
-דאגתי לכך שתשארי.
אני מניחה יד על המחשב הנייד ומקפלת אותו.מנסה לשדר ענינים כרגיל.
-במה זכיתי?- אני שואלת כבדרך אגב, מנסה להסתיר את הרעד בקולי.
-באתי לגבות חוב.
הכיווץ בבטן היה כל כך חזק שלרגע לא נשמתי.
אני מסדרת את השולחן המשרדי והוא צועד לכיווני אני מרגישה כל צעד וצעד . הנוכחות שלו מתקרבת והיא גדולה. ענקית. כובשת. עוד שניה והוא לידי. ידו נשלחת אל שיערי,במשיכה אחת ,הוא מסיט את ראשי אליו.עיניו חודרות אל עיניי.
-אל תנסי להתחמק,וויצ'- הוא אומר בשקט,בקול המאיים הזה שלו. פיו מתנגש אל תוך פי. לא עדין ומלטף,אלא חוקר,בולש וכובש. העולם נעלם לרגע ורק הוא שם. בטעם הנשימה שלו,בגוף החם שלו שנצמד,בעוצמה הקורנת ממנו. אני חסרת נשימה והוא מתנתק לרגע.
-אנ...אני....- מנסה לחבר משפט ולא מצליחה
ושוב הקול השקט הזה שלו : -כן. את ! שיגעת אותי כל היום ! לא יכולתי להתרכז דקה! דקה! בקושי יכולתי לקום מהמקום.
אני מנסה להסתיר את החיוך הזחוח. אוהבת שיש לי כזאת השפעה עליו. הוא כובש את פי שוב. ידו עדין שולטת בראשי,בתוך שערי.
-שמח שזה מצחיק אותך- הוא מחייך לרגע אבל החיוך לא מגיע לעיניו - עכשו תצטרכי לעשות בדיוק מה שהבטחת. בדיוק כמו שאני עומד מאחורי המילים שלי. בואי נראה אותך וויצ'-
כשהוא קורא לי ככה,העולם הופך נוזלי. וחם. כמו לאבה שרותחת לי בבטן ובין הרגליים ונוזלת מהן.
ידו האוחזת בשיער נפרסת על ראשי ויורדת אט אט אל צווארי,מטיילת קדימה אל קו הלסת ומשם מטה אל המחשוף. האצבע שלו משרטטת עיגולים על החולצה,מסביב ומסביב .
הפטמות שלי לא עומדות בזה ומזדקרות. הוא מחייך חצי חיוך וידו נפתחת לחפון את השד. הוא מועך ולש אותו דרך החולצה. עד שמכאיב ואנקה נפלטת משפתי. סאונד-צ'ק . הכל עובד.
הוא נשען על השולחן ודוחף אותי אל הכסא.
- וויצ',את כתבת את התסריט ,ביימת את הסצנה,עכשו את הכוכבת הראשית.
אני מביטה בו . עוברת בראש על כל הודעה שכתבתי לו היום. אין ספק שלא השארתי לו שום מקום לדמיון. הפגזתי אותו בתמונות ובתיאורים של מה רוצה לעשות לו ,עד שהפסיק להגיב ולענות.
כנראה שבאותו הרגע,עזב הכל והגיע.
אני מרימה ידים אל החזה שלו,מלטפת אותו. מעבירה אותן על המותניים שלו,הבטן שלו. יודעת בדיוק מה יש מתחת לבגדים.איפה כל נקודת חן וקעקועים,קו המותן הסקסי שלו והבטן שאני אוהבת לנשוך
ומשם מטה ,את הזין הזה שאני כל כך אוהבת.
הסנריו כבר בראש שלי
ואני משחררת את החגורה שלו. מסתכלת בעיניו ופורמת את הכפתור והרוכסן. הוא זז לרגע ועוזר לי לפשוט את הבגדים ולהגיע אליו.
הפה שלי כבר מתמלא ברוק. אני אוחזת בו כמו שאוהב ,כמו שלימד אותי . עיניו נעצמות לרגע במגעי ואז נפקחות שוב ,מביטות בעניין.
אני מתענגת ממנו כמו ממתק
שפתיי סביב הכיפה ,יורדות מטה
שיניים נוגעות לא נוגעות
והלשון מלקקת סביב.
לעיתים לאט,לעיתים מהר
אני אוהבת לשגע אותו.
ידיי אוחזת גם מטה באשכיו
מלטפות,מכאיבות,אוחזות
אני מפסיקה לרגע ומביטה בו
נהנית מהעונג שלו
מרגישה זרמים בין רגליי
מקיימת הבטחות, עוברת על התסריט שכתבתי
האחיזה שלי מתהדקת בו והוא אוחז בקצה השולחן
גופו נרעד לרגע והוא נאנק
והנה הראשונה....
מחייכת וממשיכה
ללקק
לשאוב
למצוץ
להטריף
ועוד רעידה ואנחה מגיעה ועוד אחת
וזה כבר מטריף אותי.
הלשון שלי מטיילת בכל איזורי העונג שלו
מלמטה למעלה ולהיפך
I can do this all day אמר הקפטן
ואני מחייכת לעצמי.
מדי פעם הוא שולח יד לאחוז בראשי
אצבעותיו בשערי
נושך שפתיים ונושף לרגע.
הזמן מאבד משמעות
הכל מתרכז לרגע הזה,של הגוף שלו בידיי ובפי
עונג שעובר ממנו אליי ובחזרה.
מחליטה להפתיע אותו ומרימה אליו מבט
הוא מבין ובכל זאת מבטו שואל
לא צריך יותר מניד ראש שלי להסכמה.
אני אוחזת בו בחוזקה
והוא רועד שוב
זרם חם ממלא את פי
טעם חדש ,מסקרן
ואני ממשיכה והוא רועד
עד שעוצר.
הוא מתנשף ומרים אותי אליו
נשיקתו עמוקה ושונה ממקודם.
הוא כבר כבש אותי,עכשו רק טועם אותי ואותו יחד.
חדש גם עבורו.
אנחנו מתנתקים לרגע ואני מחכה שיסתדר.
- אז מה וויצ'ר ,עכשו להכריז The End? - אני שואלת.
הוא מחכה שאקח את התיק ואוחז בידי. צועדים לעבר הדלת הוא מביט בי מהצד ואומר בשקט.
- הו לא וויצ',זו רק ההתחלה.-