לפני 4 שנים. יום שישי, 11 במרץ 2022 בשעה 23:02
ורק
אני
לא.
😑
(המשך יבוא)
לביאה סגולה
כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני 4 שנים. יום שבת, 5 במרץ 2022 בשעה 9:57
כבר כתבתי בעבר ,בעידן טרום קורוננ
על מפגשים חברתיים,קינקים,בדסמים
שיכולים להצית לי את הלב והגוף ועוד כמה חלקים אחרים.
אחרי שנת חורף של שנתיים בערך,מרגישה סוף סוף צורך להתעורר ולנשום את העולם.
ככה לקחת אויר למלא הריאות ובמקום למלא את הריק שישב בפנים
ליצור אלכימיה של וויב חיובי ולזרוק חזרה לעולם.
מפגש ,יום שישי.
אנשים אהובים שלי
וכאלו חדשים שאולי יהיו אהובים ואולי פחות.
חיבוקים,דיבורים ,מינגלינג ותצוגת כלים
שתמיד יוצרת שיחה מענינת גם לונילים שבחבורה.
עוד כוס נמזגת וכולם במצב רוח טוב.
כיף להכיר ,לדבר,להחליף רשמים וחוויות
בסופו של דבר כולנו נרקיסים מאותה ביצה.
שני זוגות פורשים מהחבורה ונשארים הסוטים 😊
הגבוה שלי,כבר על קוצים. אני יודעת מתי מגרד לו העור ועוד כמה דברים בגוף והוא צריך את הקרקוע,את השליטה.
קיבל מצבטים לפטמות. לא כאב לו ,אמר שמדגדג,אז החלפתי לכואבים באמת.
גם הנר על היד לא כאב. אז על הגב כאב יותר.
הבראט הזה לא מפסיק להתחצף אז בסוף הגאג השתיק אותו סופית.
כופפתי אותו על שני כסאות ולא ריחמתי. סשן קצר וכואב עם קיין וכפות עץ.
בינתיים לידנו ,אחת הנשים,מהממת וסקסית ביקשה להתנסות
ומי עם לא אוש היקר,הוביל אותה במסע לאיבוד חושים והתמסרות אל עונג וכאב.
זה מדהים אותי בכל פעם מחדש כמה הוא מתמסר כשולט לסשן. מרוכז ורגיש לכל ניואנס,יודע מתי למתוח גבולות ומתי לעצור .
כשהבראט שלי קיבל אפטר קייר,ישבנו עם אושה ביחד לצפות.
אושה מקבלת מצב רוח ומתיצבת לקבל את שלה.
אחר כך כבר תפנק את אוש בתמורה.
כולם במנוחה על הספה,ידיים נשלחות, מלטפות,נוגעות,שפתיים,צפרניים
ואני מרגישה שנחמד לי אבל צריכה קצת יותר.
אוש מציע לי סשן שהייתי מקבלת בשמחה אבל לא ליד הבראט.
אני קצת עיפה וחלק פורשים. השעה מאוחרת בלילה או שמוקדמת בבוקר.
שלושת המוסקטרים יושבים לסכם את הערב.
כמו פאנל שלא מבייש אף ערוץ חדשות.
אוש מחבק ואני נמרחת עליו באהבה רבה.
עוברים למקום יותר נוח. עד שאושה מסתדרת, אנחנו כבר בענינים. זה מרגיש טבעי ונכון וחופשי.
המראה ממול מגלה לנו מראה מושלם ואוש מרגיש בגן עדן.
גם אני ,האמת. המגע,הליטוף,הנשיקות,העור הנעים
וציצים,הרבה ציצים.
והחיבור הפעם מלא ,חזק ועוצמתי עבור כולנו.
איזה ערב ולילה ואיזה בוקר
מחייכת לעצמי בכל פעם כשחושבת על זה
יוצא שמחייכת כבר כל היום.
לפני 5 שנים. יום חמישי, 11 בנובמבר 2021 בשעה 19:12
אם לא במציאות אז לפחות בפנטזיה.
מדמיינת איך זה יקרה
איך תשב לידי בציפיה
איך המוזיקה תהלום באזנים
איך שאנשים סקסיים ויפים יעברו סביבנו
ואתה תצפה ותתרגש
ולא תדע מה הולך לקרות.
ואני אזכר בכל סשן שעברנו
בהתמסרות שלך
בגופך הארוך ,החלק,הנוצץ
ו השעווה תיצור בך עיגולים עיגולים צבעוניים
גופך יקפץ מעונג וכאב
ואני אתנתק מהעולם ואהיה שם רק בשבילך.
חושפת את הישבן האתלטי הזה
שחיכה למכה,להצלפה
וסופג וסופג וסופג
עיניך נעצמות ואתה מתמכר לעונג
מרחף לך בספייס שלך
ואני מביטה בך .בהנאה. מרוצה ממה שקורה לך.
לאט לאט מורידה את הקצב ומסיימת
אוספת אותך אל זרועותיי
כי אני זו שצריכה את האפטר קייר הזה
לחוש אותך קרוב
להרגיש את האמון שאתה נותן בי
כל פעם מחדש.
כל פעם מחדש.
לפני 5 שנים. יום חמישי, 14 באוקטובר 2021 בשעה 5:25
מתגעגעת למועדון אפל
מתגעגעת ללבוש הגותי השחור
מתגעגעת לגבולות ,לחוקיך ברורים
מתגעגעת לרעש של הספנקים וה הצלפות
מתגעגעת לבדס'מ
אחרי תקופה קשה שהתרחקתי מהכל וניסיתי קצת להתחבר לחבורות אחרות
הבנתי שהמקום שלי הוא לגמרי בדסמי.
משהו באוירה האירוטית מדליק אותי יותר מהכל
יותר ממסיבות חופש שכולם על כולם.
בבדסמ אין אנרכיה,הכל נורא ברור ומסודר
ולמרות שיש רק 3 חוקים - שפוי,בטוח ובהסכמה
יש המון שמירה על גבולות וזה מה שאני אוהבת.
עם כל הרוחניקיות שלי ,דוקא הבדסמ מקרקע אותי
ואני כל כך רוצה לחזור לזה
להרגיש את האנרגיה המוטרפת הזו בגוף
להגיע לדום-ספייס
להרגיש גוף רועד מהתרגשות ועונג תחת מגע ידיי
לאחוז בפלוגר ולהנות מהרעש כשהוא נוחת על ישבן אדום.
רק מלכתוב את זה אני מתרגשת.
וזה יקרה. בקרוב.
לפני 5 שנים. יום חמישי, 4 במרץ 2021 בשעה 12:37
בדרך לעבודה בבוקר אני אוהבת לשמוע גלגלצ.
תמיד מפתיעים אותי עם השירים שהם מוציאים מהארכיון
והיום הוציאו את אדם.
זה עשה לי חשק לשמוע את האלבום הראשון שלו בדרך חזרה.
יש שירים שמזיזים לי.
ולאו דוקא המפורסמים ביניהם.
זכרתי שאהבתי מאוד את האלבום שלו
לא התפלאתי שזכרתי את המילים לשירים שלא שמעתי 25 שנים.
נוסע רחוק
ומתחיל כבר לשכוח
את מה שרצית שאזכור
האש שהרסה ושרפה אותי פעם
שורפת גשרים מאחור
אמאלה הקול הצרוד הזה ושנות ה 90 שפועמות עדיין בלב.
בא לי מסיבה כזאת ולרקוד עד כלות.
לפני 5 שנים. יום שלישי, 2 במרץ 2021 בשעה 18:46
או שהליבידו שלי התאבד
או שהליבידו שלי נדרס למוות
או שהוא נעלם לאיזה יקום מקביל
או שהתיאש ממני וברח.
לחיות בלי חשק מיני זה פשוט הזיה אחת גדולה.
שנת הקורונה הזאת הצליחה לכבות את האש שלי.
כל הכבוד באמת.
אני והפות שלי לא מתקשרות כבר הרבה זמן
חיות זו לצד זו או יותר נכון,זו מעל זו בשלווה ובנחת
ובלי הרבה אהבה.
היא לא דורשת
ואני שוכחת מקיומה
ככה מרגיש איש מת מהלך?
כנראה.
וזה נותן אותותיו בכל הדברים מסביב. מינימום הכרחי.
לא טוב לי ככה.
אבל הגוף לא משתף פעולה.
פותי שלי מתה זמנית.
שנת הקורונה הרגה אותה סופית.
בדרך כלל בודקים אחוז חמצן בדם
אני צריכה לבדוק אחוז תשוקה....ואז אגלה קו ישר
וטוווווווו....כזה.
איזה מצב חרבנה.
בא לי לאכול את כל המקרר עכשו.
לפני 5 שנים. יום ראשון, 7 בפברואר 2021 בשעה 17:48
השנה עברתי איזה תהליך עם עצמי
לא פשוט בכלל
מטלטל מאוד
למדתי להגיד לא
זה לא מתאים לי
לא בא לי
לא רוצה
זה לא עושה לי את זה
לא
לא
לא
ולראשונה אני שמה לב שזה מאוד קשה לאנשים מסביב
קשה לאנשים קרובים לקבל את זה שיש לי דעה
וגם אני אומרת לא
בלי לנסות להיות בסדר
וגם בזוגיות
לא זה לא
ןאין רגשות אשמה
ואין לעגל פינות
ואין לנסות
ואין לעשות
ויש לא
וזה גם בסדר.
יש תקופות שמבינים שזוגיות זה דבר גמיש ובני הזוג לא יכןלים לספק את כל מה שאני צריך.
אצלי לדוגמא זה נושא ההתפתחות האישית
הוא לא מתחבר לזה אז אני מוצאת לי מי כן
ואצלו זה החיבור המיני.
וכרגע, אני לא שם
אז יש בחוץ.
זה לא קל ופתאום כל ציוץ בטלפון מקפיץ
והחיוך שאני רואה מדי פעם
וההתרגשות הזאת של התשוקה
מצד אחד מבעס שזה לא אצלי. מצד שני, זה בסדר שזה לא אצלי
ויש מחשבות לא רציונליות
אבל למדתי השנה שאין דבר כזה ללכת אחורה. אין לחזור לנקודת התחלה.ממשיכים קדימה ותוך כדי מתמודדים
אז אני מתמודדת.
גם אם זה אומר לתקשר בהכי פתוח, גם כשפחות נוח.
גם אם זה אומר לבטל פגישה כי כרגע יותר חשוב לי לטפל בבני משפחה.
ומתי גם אני ארצה את החופש? לא יודעת.
יכול להיות שבשנה הבאה, יכול להיות שמחר.
כרגע, זה לא.
וזה בסדר.
לפני 5 שנים. יום שישי, 5 בפברואר 2021 בשעה 7:08
שיחות מסנג'ר
כל מיני בחורים צעירים שמריירים ומחפשים זיון
מצאו על מי ליפול
כמובן כולם נשואים לאישה ונילית
שהס מלהזכיר באזניה קינק
בטח כולם עדיין במסיונרית
כולם מצאו כלה בסיפורה של שפחה
ואז השיחה עוברת לשיחת זיונים
כי הם לא באמת מחפשים מישהו לדבר איתו
וכשיש לי מצב רוח אני מהר מאוד מנהלת אותה ומגלה שמולי ניצב עוד נשלט אבוד שמחפש שרק יגידו לו מה לעשות.
ושלא תבינו לא נכון. אני מאוד מכבדת נשלטים.
יש אנשים שיודעים טוב מאוד מה הם ומי הם והשיח איתם שונה לגמרי.
אבל אלה הנזכרים למעלה.... פשוט משעממים אותי.
גבר שלא ידליק לי את המוח, לא ידליק לי את הליבידו.
ומעניין מה הנשים שלהן היו אומרות על זה?
לפני 5 שנים. יום רביעי, 3 בפברואר 2021 בשעה 18:12
וואו מאוגוסט לא ביקרתי פה.
לא שפאקינג השתנה משהו.
בעצם השתנה קצת.
היו כמה חויות, כמה תובנות.
היה לנו ערב נחמד עם איזה זוג שהכרנו. היה מוזר להתמזמז עם גבר אחר שאני לא ממש נמשכת אליו.
ואחר כך היה סופש מדהים בצפון עם השמיניה הסודית.
היה טעים וכיפי וסקסי ומשוחרר
והיתה גם נפילה אחר כך ושיחות ושיחות ושיחות וקצת עצב
והחלטנו שפותחים
והוא הלך אליה
ואני לא ידעתי מה לעשות עם עצמי כשהוא שם.
המפה היא לא השטח ככה אומרים ב NLP
ואני חטפתי את השטח בפנים.
זה טלטל והסעיר אותי וללא אנשים והסחות והתפתחות אישית, לא יודעת אם הייתי מצליחה להתמודד.
אני לא במצב כרגע של פלרטטת. צריכה באמת משהו שיפוצץ לי את האנטנות
כי יש מישהו שאני רוצה ואי אפשר כרגע.
וזה קצת שובר לי את הלב. כמו בחזרות.
אז יש עוד קבוצה מטורללת בפייסבוק ולי ממש קשה להתחבר לאנשים.
כי אני צריכה לפגוש ולהכיר ולהסתכל בעינים, ולחבק ולהרגיש את הוויב.
אז נחכה לאחרי הסגר.
תיכף גם יום הולדת לזוגי שלי.
חופש פליייייז
לפני 6 שנים. יום שישי, 31 ביולי 2020 בשעה 20:25
זהירות מירמור
כי בתכלס על מה יש לשמוח
זה קטע כזה שכל מי שמדבר על שמחה
מדבר על משהו שמגיע מבפנים.
לבשל,לרקוד,לקרא,
כן . זה משמח
לחמש דקות.
אז מה אחר כך?
זה כמו גחלילית במערה חשוכה
ואני רוצה פרוג'קטור
ענק כזה
כמו של באטמן
שיאיר מהלב לתוך השמיים
שיגרום לאנשים להסתנוור
שירעיד ברעש שלו
כן. מה שמשמח אותי זה גם דברים חיצונים
מסיבות
ריקודים
חברים
להתלבש סקסי
האוירה הטעונה הזו
המגע
הקרחנה
ועכשו אין ,אז מה נשאר?
כמה אפשר להנות 'מהדברים הפשוטים'
כשהנפש שלך צועקת?
צורחת ?
קורונה מזויינת,לכי קיבינימאט
קברת אותי בשגרה
בעבודה.
בפשטות.
ביום יום.
בפרווה.
בהכרח.
בשקר.