צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני שנתיים. 2 באוגוסט 2022 בשעה 5:58

לוקח לי זמן לעבד חוויות.

אני אוהבת לשחזר בראש ,לחייך למחשבות ,להתענג על זכר התחושות

לבדוק מה קורה בגוף ,בראש,בלב

כמו תמונות שרצות לאט בראש,הבזקים

מחיוך,מקשר עין, מילה ,נשימה

אני לא עוברת הלאה כל כך מהר

חוויות טובות צריך לאחסן בקידמת הבמה כדי שישלפו מהר.

מתרגשת לקראת המפגש,מתגעגעת

מתנפלת עליו בנשיקה וחיבוק 

לא יכולה להוריד ממנו את הידיים

והוא נענה לי ברצון.

 מתרגשת לקראת חויה טובה או יותר נכון- מיוחדת.

כל כך הרבה פעמים ראשונות שזה מרגש אותי.

להתמסר,להשתחרר ,להעביר שליטה למישהו אחר.

להרגיש מטופלת,מעורסלת,מעונגת,מוכאבת.

לתת לתודעה לרחף לה אל מרחקים קסומים.

לתת לידים שלו,לשפתים שלו ,ללשון שלו

לגוף שלו לעשות בי כרצונו

תוך שהוא בודק ומכוונן לרצוני בכל רגע

ועדין דוחף את הגבולות.

להרגיש את הגוף שלו עומד מאחוריי,נצמד ,מחבק ,מגרה

והעינים נעצמות בחושך

נותנת לעצמי את החופש להתרכז רק בתחושות

לא לחשוב על שום דבר אחר

והוא חוקר את גופי

אוחז חזק ,מלטף,מעסה,משעין את ראשי עליו לאחור ו הצוואר שלי חשוף לשפתים

והאזנים מקשיבות לקולות

 

משכיב אותי על המיטה ומאותו רגע אני מרגישה שאין מקום בגוף שלי שהוא לא נמצא שם.

 All over the place 

ואני משחררת ומעניקה לו את החופש במודע.

הגוף שלי נכנע לתשוקות ומגיב בהתאם.

הוא מנגן על הגוף שלי 

מפעיל נקודות שלא ידעתי על קיומן

פה הכל שונה ,אחר ,מיוחד ומפתיע

המיינד שלי עף לרקוד במדבריות

ואחר כך הדמעות של השחרור מגיעות בלי שליטה

והוא מחבק חזק חזק

נשימה עמוקה במנוחה

ואני לא יכולה להתנתק ממנו.

חוקרת את הגוף שלו ,מלטפת,מעבירה צפרניים

מתרכזת במרכז העונג שלו

נהנית לראות אותו נהנה

ונהנית לענג אותו ולגרות אותו

גופו רועד לרגע והוא עוצר אותי. 

אני מסתכלת עליו

הוא כל כך יפה בתשוקה שלו.

ממשיכה עוד קצת ואז הגוף שלי מתחיל להגיב.

עוד פעם ראשונה.

 

עד שהוא מחליט להפסיק ולשנות קצב.

החיבור הזה גורם לגוף שלי לרעוד.

מה אתה עושה לי ? אני שואלת .

אמרתי את זה בקול עכשו? 

אני לא מבינה,זה מטורף לי מדי. 

והחיבור הזה כל כך מתאים ,כמו פאזל

שהניח בו את החתיכה האחרונה

מגיעים לשיא ביחד .

ביחד ?

ביחד .

מסדירים נשימה.

באפילת החדר,שנינו מדברים בשקט

שומרים על האינטימיות והמגע הרגוע

עד הרגע שצריך להפרד

גונבת ממנו עוד נשיקה בחניה וטסה לי הביתה.

החיוך לא יורד ביום המחרת

גם לא ביום שאחרי.

טירוף.

 

הפחדים והמחשבות לא מאחרים להגיע

עולים וצפים. אני משתיקה אותם.

מחזירה את עצמי להווה הזה

לכאן ועכשו.

הבסטיות שם לתמוך ולעזור ולעבד יחד איתי .

הן מרגיעות,מנחמות.

 

חוויות חדשות?מציאות חדשה ? מעגל חדש ?

נראה מה יהיה.

 

 

אושה{אוש} - רק שני דברים בטוחים יש. המוות ושישבר לי הלב.
אבל את עופי לך, מגיע לך! סופסוף לעוף ולהתענג ולהנות ולחוות!
לכי תדעי מה יהיה מחר
אבל הזכרון הטוב ישמר, מלפנים
לפני שנתיים
לביאה סגולה​(שולטת) - זה מה שאומרת לעצמי כל הזמן.
וזה שישבר לך על הלב... חותמת על זה שזה לא לנצח
לפני שנתיים
השור שלך​(שולט) - תהני כל עוד את יכולה מגיע לך ❤
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י