מפגש חברים מאיזו קבוצה
מפגיש מכרים וגם כאלו שלא
סביב שולחן מלא במטעמים מעשה ידינו.
עם שתי בסטיות במפגש ,מה יכול להיות רע.
חושבת כבר שבוע מה ללבוש
מתכננת על שמלה רחבה ונעימה
לבוא בהכי קז'ואל שיש
זה לא מפגש מיני,בהכי חברי שיש.
אבל בגלל סיכוי קטן אחד.....
שמלה שחורה וקטנה IT IS..
והעקבים מקפיצים את הלוק ואת המוד
מגיעה לשם עם ומתחברת לאנשים המוכרים
תופסת לי כסא באיזו פינה
ושוקעת בשיחה עם אוש . לושי מצטרפת מדי פעם
ואושה קופצת מאורח לאורחת ומדברת עם כולם.
אני מרגישה נינוחות נעימה שכזאת
נהנית לצפות ולהסתכל על הדינמיקות של האנשים מהצד.
מי מושך תשומת לב,מי קצת מפלרטט
מי מנסה לעשות רושם
ומי כמוני ,יושב בצד ומתבונן
אולי חשבו שאני סנובית ,לא יודעת
אבל לא התפתחה שיחה מעבר להיי עם אף אחד או אחת.
התקבצנו במעגל בסלון.
מכשפה-עמיתה הביאה איתה את קלפי טוטם החיות ואת קלפי הדרקונים עם השאלות.
כולם משכו קלפים
ואותי הגיע לבקר - הדוב.
שהזכיר לי שלפעמים צריך לישון
ובמקרים אחרים,להזדקף מלוא הקומה ולהרחיק אויבים.
ללקק דבש זה גם טוב לפעמים
אבל הכי הכי זה חיבוקי דובים.
חלק מהאנשים לא ידעו מה להגיד על החיה שלהם
או בכלל הכירו את החיה שיצאה בקלף.
אז זרקתי משפט או שניים להסבר
ואנשים התפלאו מאיפה הידע שלי.
מאיפה ?
כשכולן קראו סיפורים על נסיכות מכושפות ונסיכים קסומים, אני קראתי ספרי טבע ואנציקלופדיות.
במקום לאסוף קלפי נסיכות,שמרתי באדיקות כל אלבום 'העולם המופלא ' של אחי.
צברתי ידע עצום בכל מה שקשור בטבע,בעולם ,ביקום.
ועדיין רוב החיים הרגשתי טיפשה.
מקטנה, אחת שלא מבינה ,שמדברת שטויות
עדיף שתשתקי כשהגדולים מדברים.
הדוב אולי בא להזכיר לי שברגע שאני מזדקפת,אנשים שמים לב אבל לא מתקרבים.
אולי אני מרתיעה מדי?
ואולי היום הייתי פחות חברותית
כי הראש שלי ריחף לו למקום אחר.
קפה של הלילה ,פוסט בכלוב
ולילה טוב.
מחר עוד ארוחת ערב מצומצמת עם הבסטיות בהרכב מלא.
יהיה כיף.
תמיד כיף איתן.
