באחת הקבוצות ,תהתה אישה על הטעם שלה.
למה היא נמשכת למראה מסוים שבכלל לא נחשב ליפה והאם היופי הוא באמת בעיני המתבונן.
כולם ענו שכן וטוב שכך.
נכון שיש אנשים שנחשבים ל'יפים' ,אבל מי באמת קבע שהם כאלו? מובילי אופנה? פרסום? טלויזיה?
גם אני תהיתי לא אחת על הטעם שלי בגברים.
יודעת שלא רק המראה הוא זה שמושך-אלא משהו בוויב הכללי.
מעולם לא נמשכתי ליפים הבלונדינים עם העינים הכחולות
ולא, ת'ור לא חתיך בעיניי,סורי...
אולי כי אני מזהה משהו ריקני באובר-יופי הזה
וזה לא מושך אותי
מושך אותי דברים אחרים
מושכת אותי אי סימטריה.
ואל תתחילו לדבר איתי בכלל על גברים בריטיים...אוחח...
לאחרונה, תהיתי גם לגבי היופי שלי.
אני לא נחשבת ל'יפה'. אף פעם לא הייתי.
בצעירותי- עוד יותר גרוע.
עכשו יודעת לטשטש את זה קצת,עם איפור נכון ושיער. לא משופצת בניתוחים ובוטוקס,רואים את הגיל למרות שיש כאלה שאומרים שלא ומי בכלל מחליט.
בתור נערה שאלתי פעם את אמא שלי ,שתמיד היה לה חשוב המראה המוקפד,אלגנט,כי היא תמיד נחשבה לאישה יפה עם שיער בהיר ועינים כחולות.
אז שאלתי אותה 'אמא,אני יפה?'
היא הסתכלה רגע בפנים שלי ואמרה בחוסר נוחות
'את...חמודה. לא יפה. יש לך פנים נעימות. חמודה כזאת '
אז אני חמודה כזאת ? נגיד.
יש לי סנטר חד ,אף שבור מגיל שנה,עינים גדולות ומצח גבוה. יש לי פנים של מרשעת מהסרטים
לא משהו מיוחד.
לא מושכת תשומת לב
לא משהו שגברים יהנו לא להסיר את המבט ממני
אף פעם לא אמרו לי שאני יפה
ובכלל מי מחליט מה זה יפה
אחת ממורות הדרך שלי בעבר העמידה אותי מול מראה ושאלה אותי מה אני רואה
עניתי לה 'עכבר'
כי ככה ראיתי את עצמי ,כי ככה אמרו לי תמיד .שיש לי שיער כמו זנבות עכבר שאני רזה כמו רבע עוף.
מאז העליתי כמה וכמה שכבות והפכתי להיות היפופוטם מסורבל
ואז גם זה ירד לגמרי ושוב עלה קצת
וסיימתי להתעסק עם זה.
לפעמים כשאני מסתכלת על תמונות מסוימות שלי
(אני לא מפלטרת שום דבר )
עוברת מחשבה של 'וואלה ,יצאתי יפה פה'
אבל זה בעיני .רק בעיני.
בגלל זה לא אןהבת להצטלם ולשלוח ניוד
כי אני לא יפה. הגוף שלי לא חלק ומתוח
ואני לא יודעת להצטלם בפוזות מגרות
יש את הבטן המשתפלת אחרי 2 קיסריות
והרגליים המדובללות
והחזה הנופל.
זה ניבט מולי כל יום במראה וזאת אני.
אין קסם שיהפוך את כל זה למשהו יפה ומושך.
מעדיפה להתמקד במה שבפנים
ולא במה שבחוץ שכבר אי אפשר לתקן
ולא בטוחה שרוצה
בשביל אף אחד.
אני לא אישה יפה וכנראה שזה כבר לא ישתנה
מחטים לא יגעו לי בפנים לעולם
רק בגוף ורק עם צבע (כן,הקעקוע הבא כבר מושלם לי בראש)
לא צריכה שכל העולם יעשה לי לייק
בגיל 46 אני כבר שלמה עם החמידות שלי.
מתעסקת בדברים אחרים.
לא באידיאל היופי או בחוסר היופי שלי.
ומי בכלל קובע?
