צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני שנתיים. 27 באוקטובר 2022 בשעה 21:11

בא לי לפעמים להגיד 'כן לכל'

לשקוע באיזה כאוס 

להסחף במערבולת בלי להחזיק במעקה

לשחרר שליטה?

אולי לאבד שליטה.

 

דוקא עבר יום בסדר

מפגש אצל לקוח שהתארך והתארך

ובחזרה הביתה ,אכולת דאגה ,ניסיתי קצת לשנות גישה

ובמקום להגיע הביתה בעצבים ובריחוק-

להכנס ממקום של רוגע.

המאסטר  שלי קרא לזה 'להביא את השמש'

היום נזכרתי בזה והבאתי את השמש.

ישבנו ביחד ,אכלנו מרק תירס 

ואחר כך כל אחהצ הוקדש לקטנה שלי

לקישוט הבית, פן בשיער ,סידורים וענינים

 

ואני רק התפללתי שלא יהיה פה 'הקיץ של אביה' 

אמרתי לה 

 Hope for the best

Expect the worst

 

אבל הן באו והיתה פה טרללת ונהנו לגמרי. 

המלכה האם קצת התאוששה,אחרי שהדאיגה אותי מאוד. 

 

ועכשו סופש - ובא לי להגיד כן לכל.

מחר רוד-טריפ עם מיו ולושי,מתוכנן ביקור בכל פוד-טראק בדרך צפונה ואז בחזרה.

בערב,הצעה מענינת לטאבו,תלוי כמה כוח יהיה לי 

מוצש אלקטרז 

ראשון יש פולי

 

וכמו שמכירה את עצמי

ואת החלומות שלי

ואת התכנונים שלי- 

בסוף אשאר בבית....

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י