צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני שנתיים. 2 בנובמבר 2022 בשעה 20:05

מסדרת ניירות ששמרתי מגיל הנעורים

כמה תמימות

כמה רומנטיקה 

לא יודעת למה נזכרתי בזה דוקא עכשו 

מסוג הדברים שעושים כשצריך לעשות דברים אחרים אבל לא רוצים לעשות

 

אז הנה משהו שכתבתי על חצי דף משובץ ,כנראה באיזה שיעור משעמם בתיכון.

בכתב עגול ,בעט פיילוט כחול : 

 

####

תעמוד מולי בחשכת החדר

המוזיקה תעטוף אותנו

תביט בעיני בעוד ידך תעלה אל לחיי

תניח אותה שארגיש את החום

תחליק אותה מעט מטה אל הלסת

יד שניה תניח על עורפי

שארגיש לכודה 

###

תעמוד מולי בחשכת החדר

ידך תחליק אל גבי

תצמיד את גופך לגופי

שארגיש את החום 

תרכין ראשך אל צווארי

תטייל בשפתייך מקו הלסת

אל הלחי

אל האוזן

ארגיש לרגע את הלשון

אבל רק לרגע

 

###

תעמוד מולי בחשכת החדר

ותעצור לרגע,תתכונן

תן לי לנשום רגע

לעצור את הזמן

לפני ששפתייך יכבשו את שפתיי

וכל העדינות תתמוסס

והשיניים ינשכו

הלשון תחקור

הנשימה תתערבב.

 

###

תעמוד מולי בחשכת החדר

ותנשק אותי כאילו

זה הדבר האחרון בעולם שתעשה

ותרצה להשאר עם הזכרון

לחרוט בראש כל מגע,

תשאיר יד על הלב כמו קעקוע

ותשאיר את השפתיים עליי

לעוד רגע

לעוד נשימה אחת.

 

###

 

 

 

 

 

Silver Surfer - למרות שלייק אומר אהבתי, אבל זה באמת היה יפה ואהבתי
לפני שנתיים
לביאה סגולה​(שולטת) - תודה ! מצאתי עוד מלא ,אפרסם בהמשך.
לפני שנתיים
SOUL WORSHIP​(נשלט) - את כותבת נוגע. וזה בטח העמיק עם השנים.
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י