צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני שנתיים. 11 בנובמבר 2022 בשעה 21:15

וואו היום הזה כזה ארוך ועוד לא נגמר.

אחרי הלילה המחורבן חששתי איך יראה היום.

השמש החזקה של הבוקר לא השאירה ברירה.

מדלגת על פעילות בוקר ישר לג'וס-שופ.

מחכה נצח ,בסוף מגיע השייק המיוחל שהיה שווה כל רגע.

כמה אנשים יפים יש פה

שעה 10:00 נכנסת לאוהל הגדול - 

אושו!!!

חיכיתי כל כך לחזור על זה שוב .

מדיטצית קונדליני  אחרי הנחיה קצרה ו המוזיקה מתחילה

לא אפרט פה מה קרה ומה ראיתי

ולא ,לא לקחתי שום משני תודעה או אלכוהול 

אני פשוט מצליחה להתמיר את התנועה לאנרגיה שמטיסה אותי לרמת על חלל אינטר-גלקטית.

בחלק האחרון של המדיטציה ,זכרונות לא מפה 

צפו ,עצובים ,כואבים ,מפתיעים,חדשים ולא מוכרים.

חוזרת לאוהל לשנ'צ

מרגיש כמו סווט-לודג' מרוב שחם...יא אלוהים.

שעה 14:00 חוזרת לאוהל הפעילות להקשיב להרצאה מטורפת על זוגיות

מצחיקה ,מלמדת ובעיקר כואבת גם כן

מענייו שנכנסנו שניים וכשיצאנו היתה לנו אותה תהייה. 

יושבים במאהל ושוב אני מתבוננת במחשבות שלי.

שאלות,תהיות,בדיקה אם אני לא עסוקה בהשוואות ,או מה שצריך שיהיה,או מה צריך לעשות

לעומת מה שעושה כרגע שזה בעיקר לספוג אוירה.

קפה חם סוגר פינה גם בלב.

 

היום אני רוקדת .

רוקדת בבוקר,רוקדת בצהרים,רוקדת בערב וגם בלילה

איפה שרק אפשר. 

מרגישה שאני באפס הכלה ,או אמפתיה,אפס סבלנות ויחד עם זאת רגועה ושלווה מאוד.

פשוט לא בא לי בטוב אינטרקציה עם אנשים.

בא לי לקחת  את המתנות של היקום ולפזר הלאה בלי שידעו.

מה שצריך יגיעו למקומו.

בוחנת שוב את הלבד מול בדידות.

ומה מצבי עכשו ? 

טוב לי.

יופי ,אז נושמת.

חויה אחרת לגמרי.

אור ירח ומוזיקה מטריפה 

אני רוקדת עייפה ,

הקצב מאט ,איטי יותר

נראה לי שהיום הזה צריך להסתיים בקרוב.

 

 

 

 

השור שלך​(שולט) - ריקוד זה הדבר הכי ממלא שיכול להיות...
לפני שנתיים
לביאה סגולה​(שולטת) - מעיף לגמרי. לא פלא שבדתות מסוימות אסרו אותו. ריקוד זה דת בפני עצמה
לפני שנתיים
השור שלך​(שולט) - אפילו יותר מזה:)
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י