אני כבר לא עומדת בזה.
גם אמא שלי וגם הילדות
ולחץ בעבודה וגם לתחזק את הבית
אני לא עומדת בזה כבר והגוף שלי קורס.
כל חודש מחדש. זה מרגיש כבר כמו מעגל שאני לא מצליחה לשבור.
כבר ביום שלישי ,משהו מוזר עבר על הגוף שלי. מן חוסר מנוחה שכזאת.
יום רביעי עבדתי מהבית. היה לי קר והייתי עייפה
כשסיימתי אחהצ הבנתי שמשהו כבר לא בסדר.
החלפתי לפיג'מה הכי חמה שלי ונכנסתי למיטה.
קמתי אחרי כמה שעות עם גרון נפוח וחום של 38 מעלות.
למה ? ראבאק למה ???
ואני הכי מתקרבנת פה ,יודעת
אבל כבר נמאס לי.
באמת שנמאס.
לילה ארוך ,ישנה לא ישנה ,כאבים בגוף כמו אחרי תאונה.
הדמעות זולגות בלי הפסקה. בשקט ,בלבד הזה של הלילה.
היום ,מנתקת את הטלפון ,לא רוצה לדבר .
לא יכולה לקום מהמיטה.
ישנה לא ישנה
ובעיקר כואבת בגוף
וגם בלב.
כי עכשו הכי קשה לי הלבד הזה
שאין מי שילטף רגע את הראש ויבטיח לי שיהיה בסדר
אין מי שיתכרבל לידי ויגרום לי להרגיש בטוחה.
המחלה הזו מציפה לי את כל העצב
ואין שום נחמה.
שום נחמה.
ואולי זה מה שמתיש אותי
כל הזמן להיות בהשרדות הזאת
לתת ולתת ולתת
המאגרים שלי התרוקנו שוב
ודי עם הדמעות האלה עכשו!!
