כבר הבנתם שאני מכשפה לא ?
והשבוע אני לגמרי עם תחושות הבטן שלי
יום ראשון נקרעתי בין הרצון לפגוש את הוויצ'ר לבין הרצון ללכת למפגש פולי.
אנשים עבורי,הם אויר לנשימה והמפגשים האלה עושים לי כל כך טוב . הפכו להיות כל כך נדירים בגלל החורף הזה שנחת.
מצד שני הזמן שלי עם הוויצ'ר כל כך מועט ויקר לי
ועדיין ....
בחרתי ללכת למפגש,הרגשתי שצריכה להיות שם.
ואז החיים עיכבו אותי ועיכבו ועיכבו...
נשארו לי בדיוק 10 דקות להתארגן ולהגיע באיחור.
טוב נו ג'ינס ואיזו חולצה,איפור ויאללה עפתי לתל אביב.
עולה במדרגות ונכנסת לעולם של קבוצת חבקנים נמרצת !!
וואו כל חיבוק כזה ,נשיקה על הלחי (והחצופים גם על הפה ) ,כל התענינות בשלומי ,החיוך ,הכיף לראות אותך ואני מרגישה שהסוללה נטענת ןנטענת וכבר עוברת את גדותיה והאנרגיות בשמים.
חיבוקים גם לאושה ולפטיט ובעלה. מחפשים מקום לשבת כי אני רעבה !!
הספה תמיד זמינה לנו ואנחנו מתישבים יחד והופכים לשולחן אירוח כרגיל. אושה מתעופפת לה למסע דילוגים ואני ופטיט יושבות מחובקות.
אנשים באים .מוכרים וחדשים .אומרים שלום ועוד חיבוקים. חלקם יושבים כמה דקות ועוברים לחבורה הבאה ,חלקם נשארים.הפיצה טעימה ומגיעה בול בזמן.
אני מרגישה כל כך שמחה ושמה לב שמחייכת וצוחקת . איזה טוב שבאתי.
אוש מצטרף יותר מאוחר והוא ופטיט מצחיקים אותי עם השטויות שלהם. גולשים לשיחות על חו'ל ,על בירה,ועל בשר ...הרבה בשר ואני כבר מריירת.
איך הזמן טס כשנהנים. נישבוקים נוספים כי ממש קשה להפרד .
מקבלת ליווי אישי לרכב ונשיקה עסיסית וטעימה.
חוזרת בפול אנרגיות,
כמעט מתקשרת לוויצ'ר לבדוק אם ישן ,אבל מוותרת.
בבוקר אני ארגיש ביתר שאת את ההחמצה הזו
אבל לאותו ערב - זה היה בסדר
לרגע משהו ירד מהלב ופינה מקום ליותר אויר להכנס,לנשום ,להשתחרר.
לפי תחושת הבטן שלי ,זה כנראה היה הדבר הנכון לעשות.
