הבטן שלי לא ממושמעת היום
כואבת מהבוקר ,צועקת ,מתנקמת
לא תורמת למצב העצלנות הכללי שלי.
גוללת בטיקטוק החדש שלי
מוצאת פילטרים מצחיקים
הילדות ואני מתפוצצות מצחוק ביחד
כולן מתפזרות ואני נשארת בשקט שלי
עדיין לא זזה
חושבת על פילטרים
על החיים בפילטרים
מה יגידו ,מה יחשבו
ואם אני אעשה ככה
אז יהיה ככה
ואם אני אגיד ככה
אז יהיה ככה
חושבת על השנה שעברתי-
איך למדתי להעלים את הפילטרים
קודם על המחשבות
אחר כך על הדיבור
אחר כך על העשיה
מעל התמונות הורדתי מזמן את הפילטר
נושאת את הגיל והמראה בגאווה
אז ללא הפילטרים,החיים חשופים
והנפש חשופה
ויש אנשים שלא אוהבים את זה
ויש אנשים שמבקשים שאחזיר את הפילטר
ויש אנשים שקצת נמשכים לזה
הפחד להיות 'ספר פתוח ולא מעניין'
עדיין מהדהד שם
וכל יום צריך ללמוד מחדש
איך להוריד את הפילטר
ולהציג תמונה אמיתית ככל הניתן.
כי מי שירצה לקרא -יקרא
ומי שלא -יציץ רק בכריכה.
