עכשו טוב כי היתר לא רלבנטי
משפט שאני מתרגלת לאחרונה
תובנה שנוחתת לאט לאט
יחד עם כמה חלונות ודלתות שנפתחות במודעות
והאור שמגיע מסנוור
איך הדרך הופכת להיות ברורה ומקבלת שם
משהו בפנים נרגע ומתרחב
שלווה יורדת והכל מתחדד
יודעת שלא כל מה שאני כותבת מובן- מספיק שאני מבינה את זה.
להודות על הטוב שיש כי שום דבר לא מובן מאליו
להתעסק בכלל ב'יש' ולא ב'אין'.
ויש הרבה וזה טוב.
מפגש חברות-נשמה ביום שישי,שמש שמלווה אותנו
שיחה נעימה ,חיבוק וגם שתיקות
נעים לנו בלב ובבטן
זה לא מובן מאליו בכלל ואני מודה על כך כל יום.
שבת .
שוב לקום מוקדם
מגרדת את עצמי מהמיטה
נו,ללכת ? לא בא לי...אני עייפה
אבל קמה ,מתלבשת והולכת לסדנת המרתון
של דור פולס יחד עם מיו.
יש מדריכים שנכנסים לחיים לבעוט לך בתחת
ויש מדריכים שעוזרים לסדר את חלקי הפאזל במקום.
היום, הפאזל הסתדר במקום.
תחושות ומחשבות שעברו בי פתאום קיבלו מילים ואישור
זה מוזר שאני מרגישה מה שאני מרגישה ? מסתבר שלא.
זה מוזר שהמיינד שלי מדריך אותי לדבר מסויים שנוגד נורמות של אחרים ? מסתבר שלא.
זה מוזר שאני בוחרת לחיות בלי אגו ,בלי פחד,בלי שליטה,בלי האשמה,בלי שיפוט (לא כל הזמן אבל רוב הזמן) ? מסתבר שלא.
אז אני מוזרה וזה גם בסדר.
לא כולם חייבים לאהוב אותי.
אבל מי שבקרבתי מושפע ממני גם שלא במודע.
את זה אני כבר יודעת.
מזל שברירת המחדל שלי היא אהבה וכוונה טובה.
זכיתי.
❤
