לביאה סגולה

 שולח לי הודעה -interested ? 

הוא עוד שואל ?  ברור שכן.

מי אומר לא להופעות ,בילויים ,קרחנות כאלה? 

טוב ,בטוח שיש כאלה ,אבל לא אני.

כי אני עדיין בשנת ה'כן'. כמו בלוח שנה סיני ,זה,נמשך לפחות 7 שנים.

מוזיקה זה החיים שלי ,הסם שלי ,הדם בורידים שלי

איזו מוזיקה ? כל מוזיקה.

ויש כאלו מקצבים שאני לגמרי מרגישה וחווה אותם בכל תא בגוף. 

- תבואי עם נעלים נוחות- הוא מזהיר 

- BP ! לרקוד כמה שעות? -אני  עונה 

-שכחתי עם מי אני מדבר- 

אז נעלי ספורט,גינס צמוד וחולצה דקה צמודה. מתחת מסתירה גופיית בטן סקסית ותחתון תחרה שחור .

אוספת אותו ,הוא קצת חולה,נראה קצת מותש.

מוזר לי קצת לצאת איתו למקום כזה. פעם ראשונה,התרגשות נעימה כזאת. מקשקשים על המשפחה בדרך ומוצאים חניה לא רחוק. אלוהים איזה קור בחוץ. אני משלבת זרועות איתו וצועדים לכניסה. 

יודעת שהוא מופתע מהספונטניות הזו שלי.

 Carefull what you wish ,witcher

You just might get it.

התור לכניסה עובר מהר והמקום כזה גדול.

האנגר 11 ,לא כמו שאני זוכרת אותו. הרבה יותר יפה.

ברים מפוזרים ,דוכני אוכל ,שמירת חפצים - כולם שוחטים במחיר.

ה-DJ כבר בעמדה ,מוזיקה קצבית רגועה. המקום מתמלא לאט. עולה להקת חימום ,מוזיקה אתנית מגניבה לגמרי 

והגוף מתחיל לזוז,האגן ,הידיים ,

עוצמת רגע עינים ואני מחוברת בתדר הנכון.

איזה כיף להתחיל ככה. הקצב של הדרבוקה והתופים. אחחח....נטראז' .

כשהם מסיימים,אני  ניגשת לבר לקנות לי לשתות והוויצ'ר אחרי. נצמד אליי לרגע והיד שלו מחליקה על המותן שלי .

שואל אם זה בסדר לגעת . אמרתי לו שאפילו רצוי ואחרי הפס החופשי הזה ,רק השמיים הם הגבול.

בעצם ,חוק ההתערטלות בפומבי. זה לא המועדון הזה,נו...

אינפקטד עולים והקרחנה האמיתית מתחילה.

איזו מוזיקה  

איזה קצב 

איזו עוצמה !!!!

זורמת בכל תא בגוף 

ואנחנו קופצים ורוקדים ביחד .

לא מבינה אנשים שעומדים בצד ורק צופים - קדימה תצטרפו כבר לשגעת. איך אפשר שלא לזוז.

הוויצ'ר לוכד אותי בחיבוק שלו ומנשק אותי בטירוף בכל הבלגן הזה וזה לגמרי מבעיר לי את המנועים. 

נצמדת אליו מדי פעם. מלטפים,מתנשקים ומתנתקים להמשיך לרקוד. אני לא יכולה להפסיק לחייך. זה מושלם לחוות ככה הופעה ועוד כזאת.

ואני כל כך נהנית לחוות גם אותו ,משוחרר ,מחייך ,עינים מאירות ולא רק בגלל ההבזקים של הלייזר.

הטמפרטורה עולה ונהיה לי חם ,אז אני נשארת עם הגופיה הקטנה ,מוותרת על המחשבות המדכאות על הגוף שלי. אין להן מקום שם. 

חם לי מבפנים ומבחוץ. 

הוא מרים גבה והידיים שלו אוחזות בכוח ולשות אותי בכל חלק חשוף בגוף. 

נצמד אליי מאחור ועוטף אותי,מועך ומחרמן. הלשון שלו על הצוואר שלי ואני עוצמת עיניים. 

מרגישה רק אותו ואת הביטים מסביב והגוף שלי מעלה ווליום.פאק,זה לא המועדון הזה,נו.

נינט עולה לשיר ,הסולן של התקווה 6 ועוד ילדונת אחת. כולם משגעים את הקהל והוויצ'ר משגע אותי במקביל.

ואז .... הגיטרה המשוגעת של becoming insane...

וזהו,כמו זיקוק שעף באויר ,כל האולם מתפוצץ ,אנשים בטרפת,קופצים ,רוקדים

איזו אנרגיה . כל החושים שלי כל כך מחודדים ומכווננים נכון לעומס הזה שממשיך וממשיך וממשיך

ומה יותר טוב אחרי הבלגן הזה מאשר לטבוע בחיבוק. עוד טרק ועוד שיר ווואווו הגוף זז לבד ,הידיים למעלה כמו צלחות לווין שקולטות את התדר

מרגישה את הידיים שלו בשיער שלי,מלטפות ואוספות אותו ובמשיכה חזקה אחת אחורה אליו,הוא מסובב את הראש שלי ,השפתיים שלו לוכדות את הפה שלי והיד השניה שלו מועכת אותי אליו 

ואין עולם.

אין יקום .

אין מציאות

רק הוא ואני

והפאקינג ביט ברגליים ובחזה.

מודעת לזה שאנשים מסתכלים ופעם יכולתי להיות נבוכה מזה .

היום? שיזדיינו כולם ,שיראו ויקנאו.

וכן ,זה כמו במועדון הזה,נו...

עוברת עוד שעה ואנחנו עייפים . הביטים מתחלפים ואנחנו כבר עוזבים. בדרך לאוטו בא לי לדלג כמו ילדה קטנה. מרגישה שהעינים שלי נוצצות והאנרגיה הגבוהה שלי יכולה להאיר את העיר.

בדרך חזרה ,נוסעים בשקט ,כמעט ולא מדברים,נראה ששנינו מעבדים את החוויה.נחים לרגע.

היד שלו על הרגל שלי בזמן שכריס אייזק שר שאינו רוצה להתאהב.

אבל הלב שלי עוד דופק למקצב הביטים הטכנו המטורף מקודם. 

מודה לו על זה שחשב עליי והזמין.

נפרדים בחיבוק ונשיקה ואני ממשיכה הביתה .

בלי קפה ,בלי כריך,בלי מקלחת

קורסת מתחת לפוך

לחלומות מתוקים על חיבוקים ונשיקות באמצע הופעה משוגעת ועוצמתית שכזאת.

בבוקר עוד אקום עם חיוך.

 Becoming insane ? 

אני חושבת שאני כבר. 

💜