אחרי 4 שעות שינה בערך
קמתי באורות.
מחייכת עם מלא אנרגיות.
מתעדכנת קצת עם הבסטיות
מחליטה להצניע סיפורים משתפכים כרגע.
המצב של אחת מהן לא משהו ,אז מכבדת.
חוץ מהן,יש לי גם את החברות ההן ,שהיו איתי בתהליך ההוא עם המנטור הזה.
אנחנו נפגשות אחת לחודש חודשיים לארוחת בוקר
וחוץ מפגישת חברות ,זו לגמרי פגישת אימון. כל אחת מספרת ,כל אחת תומכת ומייעצת. מחזקת ומשפרת.
מהווה השראה אחת לשניה.
הבוקר התכנסנו במרפסת הגדולה והחמימה של אחת מהן. שולחן מלא במטעמים ובוויב טוב.
הפגישות האלו כל כך חשובות לי,כי מזכירות לי כל הזמן מה שעברתי ואיך עברתי את זה ואיפה אני עכשו. חזקה יותר ,חסינה יותר .
השעות עברו כמו שניות וכבר נפרדות בחיבוקים.
לא לפני שכבר סגרנו ביומן את הפגישה הבאה.
חוזרת הביתה ומתחילה להרגיש את העייפות מאמש.
המלכה האם הולכת לישון אצל יורשת העצר השניה שלה תוך כדי ריגשי הרגיל שלה.
אבל לי אין תוכניות. נשארת בבית לישון ו לצפות ב'פוס-אין'בוטס'.
והנה השקט הזה עכשו.נמצא בקצה השני של הרעש מאתמול.
עוד מעט המים הרותחים יזלגו על הגוף שוב
ובזמן שאתקלח ,אזכר בידים שנגעו בי אתמול
שאחזו וליטפו וחשקו.
אני אחייך לזכרון המתוק הזה.
ואז אלך לישון. שוב.
💜