הויקינגית ישר קולטת שמשהו לא בסדר אצלי.
אני קולטת שהיא מקלידה שעה בוואטסאפ
יודעת שעוד שניה אני אחטוף הודעה באורך מסך וחצי ישר לפרצוף
עברה שניה - הודעה בגודל מסך וחצי...ישר לפרצוף.
"תגידי,לא למדת כלום? אני צריכה לבוא עד אלייך בשביל הכאפה ??..".וכך זה נמשך ונמשך
ו מרגיש לי שאם היא היתה פה לידי,כל המטר וצ'ופצ'יק שהיא ,היתה מנערת אותי פיזית. ואז דופקת לי מבט של גליוטינה.
-מה את רוצה ? אני שואלת
- תאהבי את עצמך קודם ! - היא עונה
- יאללה אל תזרקי לי משפטי אימון בשקל וחצי. את זה תשאירי למתאמנים שלך-
-סעעמק בסדר ? - היא מחזירה לי.
-אז בואי תסבירי לי למה זה ככה ? למה אני עוברת מרעל לרעל? ושלא תעיזי להגיד לי שאני לא אוהבת את עצמי-
- למה זה ככה ? כי את מאפשרת.כי את לא מאמינה שמגיע לך יותר.
- באמת ?? אחרי 21 שנים ,לא מגיע לי...
- את שותה רעל בכמויות. את כבר לא מבדילה בין זה למים.
- כי אין מים !!! - אני מתעצבנת עליה.
- כי זה מה שאת רואה!!
- למדתי להמיר את הרעל למים.
-את לא צריכה להיות הפילטר של כל העולם. חלאס !! קחי דף ועט עכשו !!!
.... ואז היא מכתיבה לי משפטים ודורשת בתמורה רשימה ממני,למה אני חושבת שראויה.
התכתבנו יותר משעה
אני שולחת לה רשימות והיא מוחקת לי אותן
ואני מתעצבנת ומשנה ושולחת שוב
והיא מוחקת לי משפטים שלמים
-די נו ,מה את רוצה שארשום ??
- את מה שאת לא מאמינה שיקרה
ואז אני יושבת שוב וכותבת לה .
הו רומיאו...זו היתה פנטזיה נהדרת... אביר חלומותיי שבא ...מאגדה אחרת.
היא שרה לי בהודעה קולית ומצחיקה אותי עם הזיופים שלה.
- אני שומרת את הרשימה הזו שלך- היא מודיעה לי
-למה?-
-כי אוטוטו ,זה הולך להתגשם במציאות.- היא מכריזה.
- בסדררררר
-אויש סתמי כבר משוגעת . לכי לישון.
בתמורה, אני שולחת לה גיפים של אצבע משולשת
והיא שולחת לי הודעה קולית של צחוק מתגלגל.
אם הויקינגית אומרת ,הויקינגית יודעת.
בינתיים ,אני הולכת לישון.